כן
אני וחבר שלי יוצאים 3 חודשים. אנחנו הכרנו דרך הלימודים ומכורח הנסיבות (הסיבה לא קשורה כלל למקרה הזה) רק שני חברים טובים שלו יודעים עלינו ואני לא סיפרתי לחברות שלי.
בימים האחרונים היה מקרה בלימודים שהחברה שלי נאלצה ליצור קשר איתו ומאותו רגע נהיה בלאגן לגבי אותו מקרה והם דיברו במשך שלושה ימים הרבה מאוד.. הרבה שיחות במשך 3 ימים, בערך רבע-חצי שעה כל שיחה..
אני לא יכלתי לעשות איתו את השיחות במקומה כי היא לא יודעת עלינו כזוג ולכן זה נעשה כמו טלפון שבור..
כל הזמן הזה זה הפריע לי אבל לא אמרתי לו כלום כדי לא לצאת ילדותית וקנאית מדי..באמת שאני סומכת על שניהם בעיניים עצומות, זה יותר ההרגשה שהוא מרבה לדבר איתה במשך כמה ימים, כי זו פשוט תחושה לא נעימה.. (מדובר באנשים דתיים כך שלדבר עם בחורה שהיא לא חברה שלך זה לא כזה בקטנה..)
אחרי שכבר חשבתי שהכול נגמר בענין הזה, הוא שאל אותי אם הוא יכול להתקשר אליה שוב כדי לסגור שם משהו..לדעתי הסיבה לשיחה הייתה מיותרת ולא הכרחית, אבל לא רציתי לשלול כדי לתת לו חופש בחירה, אבל כן אמרתי לו שכל הימים האחרונים פגעו לנו בקשר קצת ולדעתי השיחה הזו מיותרת.. סיימנו את השיחה בטון צורם.. שתי דקות אחרי הוא התקשר לחברה שלי..
העובדה שהוא ידע שאני מרגישה לא טוב בקשר לכל העניין הזה והוא לא התחשב ועדיין התקשר אליה הכאיבה לי כל כך..
דיברנו על זה והוא הסביר שאין לי סיבה לקנא בכלל כי הכול בעניני לימודים, שזה ממש שטות.. אפילו צחק כשאמרתי לו.
אני מרגישה שהוא לא הבין את הבעייתיות בצורה שבה הוא התנהג וגם לא הבין איזה תחושות הרגשתי כל פעם כששמעתי שהם דיברו..
אני לא יודעת למה אני מרגישה כזאת קנאה בגלל השיחות האלו... אני מגזימה בתגובה שלי?
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025