יש יותר מידי דברים לא ברורים בקשר הזה, הוא מחשיב אותי רק כסטוץ?

טוב זה הולך להיות ארוך אז מי שיצליח לעקוב ולקרוא תודה מראש:)

הכרתי לפני מספר שבועות בחור ממש חמוד, אנחנו יצאנו כמה פעמים כבר : בתי קפה, בר, קולנוע... היציאות הרגילות שיש בהתחלה. אנחנו מערים שונות , במרחק נסיעה של קרוב לשעה. אין לי רכב ככה שרוב הנסיעות נופלות עליו, אני מוצאת את עצמי כבר מרגישה לא בנוח עם זה. לכן לפעמים אם זה באמצע השבוע אני כן מגיעה לתל אביב ואנחנו נפגשים באמצע, אבל אם הוא מגיע לאזור שלי הוא יבוא עם הרכב ויחזור ( הוא לא נשאר לישון :עוד לא הגענו לשלב הזה) . שנינו מתגוררים עם ההורים עדיין. אני מוצאת את עצמי מרגישה מבולבלת, אני מנסה להבין לאן הרוח נושבת בנוסח " יחסינו לאן" אבל ברור לי שאנחנו מכירים רק קרוב לחודש ולא מעבר. אני לא רוצה להלחיץ את הבחור או לצאת הבחורה המעיקה והחונקת. אני פשוט לא אוהבת חוסר ודאות, נפגעתי כבר בעבר וזה משהו שאני מנסה לשים ישר על השולחן ולברר.
אני כן חושבת ורוצה להאמין שזה הולך לכיוון רציני , סך הכל הבחור הגיע כמה פעמים לכיווני הלוך חזור- נסיעות ארוכות, בגשם, כן התאמץ , בכל הפגישות הוא תמיד מציע לשלם אבל כמובן ** שאני גם מציעה ומשתתפת** אני לא רואה לנכון שהוא " יממן" אותי עכשיו . מטרידה אותי הבעיה שבמהלך היום אנחנו בקושי מתקשרים : שנינו אנשים עסוקים הוא בעבודה עד שעות מאוחרות ואני בתקופת מבחנים, אבל אני כן אוהבת להרגיש שדואגים לי ושלצד השני אכפת ממני ואני רואה שאני לא מקבלת את זה מספיק כשאנחנו לא נפגשים. זה מסתכם ב"בוקר טוב" , זרייקות משפטים פה ושם במהלך היום וזהו...דממה. אני מצאתי את עצמי מתקשרת אליו מיוזמתי, מצאתי את עצמי גם מעירה לו נו יצאת עם חברים " ואמר שלא. ואז חשבתי עם עצמי " אז למה אתה לא סתם מרים טלפון...לדבר איתי " " אתה לא מתגעגע, אתה לא אוהב את זה" ? אתה מעדיף לשכב במיטה עם עצמך ולהתכתב איתי בוואטצאפ מאשר להרים סתם טלפון לראות מה הולך איתי ולשמוע את הקול שלי?
הוא מדבר בהודעות וגם זה אני מרגישה שאני צריכה לדחוף קצת.
העלתי תנושא איתו בטלפון שלשום, הסברתי לו שאני מרגישה שאני מקבלת יחס אחד שאנחנו נפגשים ויחס אחר שאנחנו לא. הוא היה מופתע לשמוע ואמר שישתדל יותר. אני לא באה לשנות את הבחור פשוט מנסה להבין בהיגיון : שמכירים כל הכיף זה השיחות האלה שנמשכות עד השעות הקטנות של הלילה, או סתם שיחת לילה טוב התגעגעתי...זה מסוג הדברים שמתחילים לקרב יותר ( לדעתי לפחות). וחבל לי שזה לא שם. *** אמרו לי בעבר תני הזדמנות, אתם מכירים רק חודש אולי קשה לו להיפתח*** אז לפני שתגיבו לי תגובה דומה אסביר שהוא רמז בעבר שכנראה זה משהו מקשרים קודמים שהיו לו והוא נפגע לכן נסגר יותר בקטע הזה.
אין לי דרך באמת לדעת ...

כשאני חושבת על זה אני שמה לב שכל פגישה שלנו מסתכמת אחר כך בלהימרח ברכב, אני לא מתנגדת..אני גם נהנית מזה. שנינו רוצים קצת את הקרבה הזאת (לא שכבנו ) הבהרתי שזה לא יקרה ושזה לא מרגיש לי בנוח, הוא מבלבל אותי. הוא שואל אותי למה אני עוצרת את עצמי ואני מוצאת את עצמי מובכת אבל אומרת לו שפשוט זאת אני. זה באופי שלי. מרגיש שהוא יותר מרגיש חופשי לדבר בצורה פתוחה על כל מה שקשור לסקס, אצלי הנושא קצת יותר סגור. אבל בנושאים אחרים אני יותר משתפת ומרגיש שהוא טיפה פחות-זה מסוג הדברים שקצת מדליקים לי נורת אזהרה.
אני מודה שזה מחרפן אותי לחשוב כל כך הרבה ופשוט לא לזרום עם זה...
כן מרגיש שהוא מכוון לשם ורוצה אבל כן גם דואג שניפגש ונצא למקומות, נאכל, סרטים ושנהנה.
זה סטוץ? זה בחור שלא יודע איך מתנהלים מעבר לכל מה שקשור למין וסקס? אני לא יודעת. אני לא יודעת איך להעלות את זה מבלי שייפגע, שיחשוב שזה מה שאני רואה בו כי אני לא חושבת שזאת כוונתו. מה עושים ? גם זרקתי לו הערה שזה לא יוכל להימשך ככה עוד זמן רב, לצאת ואז לחזור לרכב כי זה "המקום הפרטי שיש לנו" , אמרתי לו שלי יש בית ולו יש. ולא מכוונה להלחיץ אלא בסופו של דבר שיקל גם בנסיעות-הוא יוכל להישאר לישון ולהפך.
לפני כמה ימים חזרתי הביתה מאוחר אחרי שנפגשנו באוטובוס, הוא כן חיכה לראות שהספקתי להעלות לאוטובוס למקרה שלא אתקע בלי דרך לחזור הביתה.
חשוב לציין שהנסיעה שלי הייתה ארוכה, בזמן שהוא כבר הספיק להגיע הביתה. הוא לא התקשר לוודא שהגעתי... זה גם צרם לי קצת. ואם חלילה קרה לי משהו ? למה יכול להיות לי כיף איתך ואחרי שאנחנו נפרדים זהו. ירדנו מ 10 ל -1. תתקשר תראה שהכל טוב איתי , תראה לי דאגה, תראה לי שאכפת לך ממני זה כבר יקרב אותי אליך פי 2. הוא אמר לי שזה מביך אותו לבוא וישר ללכת לחדר שלי, לא הבנתי מה הקטע, סבבה פעם ראשונה סבבה פעם שניה אבל אחר כך זה משהו שכבר מרגיש טבעי שהבנזוג מגיע לבית של חברתו. מפחדת שזה עניין של אופי וכנראה יש גברים שפחות מתקשרים כשהם לא מול אותו האדם וזה דבר שחסר לי מאד בעיקר.