האם הקשר הזה רציני?

היי קוראים לי בל ואני בת 20 יוצאת עם מישהו שהכרתי כמעט חודשיים .
כמו שציינתי אני בת 20, לא היה לי קשר זוגי מעולם . כן היו הכריות אך הכל נפסק אחרי כמה פגישות מחוסר תקשורת .
הכרתי מישהו לפני כחודש ואנחנו ״יוצאים״
הוא בן 24 בן אדם חמוד מאוד
אך יש פה בעיה קטנה..
אנחנו בקושי יוצאים ואני אסביר ..
הכרנו נהיינו ביחד
אך אפעם לא יצאנו לדייט אמיתי
הכל קרה כל כך מהר שהפתעתי את עצמי
הייתי אצלו בבית כבר ,אדגיש ואומר שלא היה בנינו דבר וביקשתי ממנו את הזמן המבוקש שלי , הכרתי את המשפחה
כל אחד ואחד לב זהב המשפחה אוהבת מעריכה באמת כולם 10 .
הבעיה פה איתו אני דיברתי על זה כמה וכמה פעמים איתו שהוא לא נותן לי יחס כראוי וזה ממש לא בסדר כי אני יכולה לאבד את עצמי בתוך הקשר הזה וזה לא טוב
עוד נקודה שלא ציינתי יש לו עסק של שליחים זאת אומרת ש80 אחוז הוא שם
אין בעיה אני מבינה עסק עבודה הכל אבל איפה הזמן שלי שלנו?
אני בחורה עם לב מאוד רחב ומבין אני נותנת מעצמי יותר מידי ודואגת יותר מידי כי זה האופי שלי
וכמו כולנו נותנים מעצמנו יותר מידי ואז נופלים ושואלים למה ....
דיברתי לא פעם ולא פעמיים שזה מציק הקטע הזה במיוחד שלא הייתה לי זוגיות מעולם מדוע אני צריכה להתנהל בצורה הזו?
אני רוצה זוגיות ״מושלמת״ כמובן שאין שלמות אך לפחות שיהיה משהו
אין יציאות , דיבורים יש פה ושם , פגישות רק ברכב כי זה כבר בשעה מאוחרת וגם כשאנחנו ביחד אנחנו לא עושים הרבה
ואמרתי לו שאם זה קשור לכסף אני לא מחפשת את זה!! אני מחפשת את היחס
הרי בלי יחס בקשר איך תבנה ואיך תתאהב ואיך הכל תגיד לי ?
מרגישה שהוא לוקח אותי כמובן מאליו וזה כבר הזוי יש לי כבוד ויש לי הערכה עצמית אני יודעת מה אני שווה ! יוצר מידי מראה מעצמי ומרגישה שאני זו שרודפת ומנסה לבנות את הקשר ולא הוא
והוא מתייחס לזה כאילו זה ברור
אביא דוגמא שהייתה אתמול .
הייתי בבית שלו כל החברים פתאום תפס אותו כאב שיניים היינו איתו כולנו וגם אני הייתי בחדר ישבתי טיפלתי עשיתי הכל!
מפה לשם כבר חבר שלו שאל אותי אם אני אשאר איתו אז עניתי בחיוב למרות שממש זה לא היה מובן מאליו! כי אני לא כזו שאשאר לישון סתם ככה זה נוגד את החוקים שלי יש גבול לכל דבר ויש זמן לכל דבר .
בעיקרון נשארתי לא ישנתי איתו כמובן ישנתי בחדר אחר והוא יודע זאת שאני לא באה לישון אצלו כי היה לנו דיבור גם על זה
יוצר מאוחר התעוררנו הייתי איתו שוב ואז הלכתי קניתי תרופה נתתי לו טיפלתי שוב ממש הכל
לקח אותי לבית והכי כואב שהוא אפילו לא הודה לי על היום הזה....
לא זה היה מובן מאליו בכלל בכלל!
אני לא יודעת אם הוא רגיל שנותנים לו הכל אבל הוא צריך לומר תודה ולהעריך אותי עד השמיים בגלל הדבר הזה והוא לא עשה את זה
יותר מיזה כמה שאני כועסת אני לא הייתי יכולה לתת לו לאכול את עצמו בשקט ועדיין שאלתי לשלומו למרות שרציתי להתרחק ושפשוט יחפש אותי
אך לא אמרתי לו שיבוא אלי לשכונה ואתן לו תרופה חזקה הגיע נתתי לו והוא פה אמר תודה
אך לא מחפשת תודה על התרופה ,רוצה את התודה על זה שהייתי איתך שתדע מה יש לך ביידים
ואמרתי לו בקשר הראשוני אף בחורה לא תשאל אותך כל יום מה שלומך אכלת שתית ותדאג לך והוא ענה בחיוב על זה
אז מדוע אני אמורה להרגיש חוסר תקשורת ויחס
״ברגע שתעלמי לו הוא יעריך״ ,בשביל מה לעשות את זה ואז לחזור?
וכל פעם שעושים שיחה הוא מראה שהוא רוצה אותי אבל איפה השינוי הקטן הזה
ושוב אחזור ואומר ההתחלה שלנו היא לא התחלה רגילה של בני זוג הרוב כולם יוצאים ומכירים ואצלנו זה היה מהיר
ואני לעולם לא התנסיתי בקשר מדוע אני צריכה להרגיש שאני בקשר של שנה וכו?
אשמח שתעזרו לי לדעת מה אני אעשה . תודה רבה לכם (: