איך לשקם את הזוגיות שלי? להישאר הוא להיפרד?

בזמן האחרון עולים לי המון סימני שאלה לגבי הזוגיות,
אנחנו יחד כבר שלוש שנים מתחילת התיכון ועד עכשיו אנחנו בצבא.
היה לנו מערכת יחסים לא פשוטה הרבה עליות ומורדות.. עברנו המון..
סיפור מורכב וארוך ומקווה שאצליח להעביר את הסיפור הנכון. אני אדבר על התקופה של עכשיו ולא על העבר
אני אוהבת אותו אבל הוא מעצבן אותי בדברים קטנים כל דבר קטן, מרגיש לי ילד ולא אינטלגנט, אומר דברים טיפשיים ובורים .. מרגישה שאין לו הבנה וזה משגע אותי!
בקושי שוכבים אולי פעם בחודש חןדשיים בזמן האחרון, אני תמיד חרמנית ואז שאני נפגשת איתו אני פתאום נרתעת ולא מרגישה בנוח כי אנחנו רבים בזמם כאחרון ולא בא לי ולא עכשיו ופעם אחרת ומתחמקת או שוכבים אבל פשוט לא הולך כואב לי או לא נוח לי ולא זורם כמו פעם.. בזמן האחרון רבנו המון אבל תמיד בסוף הריב אנחנו משלימים ןלא רוצים להיפרד כי אנחנו אוהבים אחד את השני ושנינו לא מוותרים אף פעם ומתחבקים ואומרים שזה לא יקרה שוב ושאנחנו לא רוצים להיפרד בחיים.. ושאנחנו נעבור את הריבים והתקופה הזאת.. ולפעמים היו גם ריבים ממש מוגזמים ..
ואז שוב זה קורה
ורואים אחד את השני בקושי כי אנחנו בצבא
ולא יודעת כבר מה לעשןת כי מושלם לא מרגיש ככה
מרגיש לי לפעמים שאני מנסה יותר מידי לשלוט בו אבל מצד שני הוא באמת מעצבן במלא דברים...
מצד אחד לא מושלם לא כיף לא זורם לא כמו שמרגיש שצריך להיות שכיף ושוכבים וזה
וברור שאנחנו אוהבים אחד את השני וצוחקים אבל אז רבים וכאלו מרגיש לי שהוא לא כזה חכם ולא כזה אכפת לו לחסוך כסף וזה קצת מפריע לי למרות שאני מאוד תומכת בו ואומרת לו שהוא תמיד יצליח ואני מאוד קפדנית וחושבת על העתיד שלי וכבר דואגת כבר לזה שיהיה לי איכות חיים ברמה ויש לי מספר מאוד גבוה יחסית לילדה בת 19 והוא כזה עם קצת כסף לא אכפת לו וברור שלא אכפת לי מכסף אני פשוט חושבת שצריך לחשוב על העתיד ולא לשבת רגל על רגל והכל יהיה טוב.. נגיד בא לי לטוס ואין לו כסף בא לי ללכת למלון ואין לו כסף .. קיבלתי תעודת בגרות בהצטיינות והוא לא עשה בגרות למרות שנסיתי כמה שיותר לעזור לו ולשבת לן על הראש ואני לא שןפטת אנשים בלי בגרות זה פשוט העניין של אופי של לרצות להצליח ולעשות , אני נהנת בצבא רוצה לתרום יוצאת לקצונה והוא מחפש רק דרכים לצאת מהצבא וסובל.. וזה קשה לי הניגודיות הזאת לפעמים .. ואני באמת אוהבת אותו ורוצה להישאר איתו אבל איך אני מתעלמת מכל זה ?? שזה משהו שחשוב לי ... איך אני מחייה את הקשר? איך אני מפסיקה לחפש? איך חוזרת להינות לשכב איתו? לא יודעת כבר פשוט קשה לי ולעזוב את הקשר מרגיש לי האפשרות האחרונה וגם הבלתי אפשרית..