התלבטות לגבי לימודים - ירושלים או תל אביב?

אהלן, זה הולך להיות קצת ארוך אך אודה לעזרתכם.
אני בן 22,גר בירושלים והשתחררתי לפני חודשיים מהצבא. מיד אחרי השחרור התחלתי קורס פסיכומטרי ואני עתיד להבחן עוד כמה ימים. אני רוצה להתחיל ללמוד באוקטובר 18 משפטים וחשבונאות-תואר קשה אך זה הכיוון שלי וזה מה שאני אוהב כך שזה בסדר.
אני נמצא כרגע בהתלבטות לגבי מקום הלימודים, אני יכול ללמוד בירושלים-באוניברסיטה העברית או לחלופין בתל אביב (את"א).
ההתלבטות שלי נובעת מכמה סיבות, מצד אחד יש לי את האופציה של ללמוד בירושלים שזה אומר לגור בבית עם ההורים (יתרון כלכלי, חסרון של פרטיות), אבל מצד שני קשה לי עם העובדה שירושלים פשוט רדומה. אני אמנם לא בליין שיוצא כל יום או כל סופש אבל בהחלט מוצא יותר עניין בתל אביב מאשר בירושלים-אפילו בוויב של אנשים, זו פשוט רוח אחרת. בכל פעם שאני נמצא בתל אביב וחוזר לירושלים אני מרגיש מן ירידה כזו ב"חיות".
על עניין הלימודים בת"א חשבתי כבר מזמן וכשהתחלתי לבדוק הבנתי שלא באמת אוכל לגור בתל אביב אלא אולי לשכור דירה באזור קצת יותר רחוק (רמת גן נגיד) בעיקר בגלל המחירים ובגלל העובדה שאני לא רוצה לגור עם שותפים.
ההורים שלי לא תומכים במעבר לת"א אבל לא יפעלו כדי לסכל אותו אם אחליט שזה מה שאני רוצה. כשהתייעצתי איתם הם העלו מספר חסרונות שלדעתם יקשו על העניין: קודם כל העניין הכלכלי, מדובר בהשקעה של הרבה כסף סביב העניין-שכירות,חשבונות,עלויות מחיה וכו', מעבר לזה יש את כל המסביב בבית שהיום אני לא עושה-כביסות,בישולים,נקיון וכו', כמו גם את העובדה שלמעשה זה לגור לגמרי לבד מה שיכול להיות מדכא כשחוזרים מאוחר מהאוניברסיטה או קמים ללימודים.יותר מזה לדעתם (וגם לדעתי) אני פשוט מפונק מדי בשביל לגור לבד, אני בן זקונים שלהם ויהיה להם מאוד קשה להסתדר בלעדיי אם אגור בעיר אחרת.
אני די מבין מה שהם אומרים אבל מצד שני אני רואה בכל הדברים האלה הזדמנות לשינוי. כשהייתי בצבא שירתי בהתחלה בבסיס רחוק ובאיזשהו שלב היה לי קשה עם התנאים הלוגיסטיים בבסיס (היה בסיס ממש מגעיל) ועברתי לבסיס בירושלים ביומיות כך שבצבא לא באמת פיתחתי עצמאות כלשהי. אני יודע שבאיזשהו שלב אני אצא מהבית וחשבתי על זה שאם זה לא יהיה עכשיו, לפני הלימודים זה יהיה רק אחרי- כלומר בגיל 26-27 שזה ממש מאוחר, אני רואה קצת קושי בלפתח זוגיות כשאני גר עם ההורים ואין לי כל כך עצמאות, מה גם שהחיים החברתיים בירושלים לא מי יודע מה. אמנם כן יש לי פה את החברים שלי ואנחנו כן יוצאים אבל הכל כל כך מוגבל ומצומצם בעיר הזאת. אני גם חושב שזו ההזדמנות לפתח את העצמאות ולעשות את הצעד ושאם אני מחמיץ את זה עכשיו האופציה הבאה תהיה עוד 4 שנים וזה כבר יהיה מאוחר.
אגב עלתה גם האופציה של ללמוד בירושלים ולגור לבד בירושלים אבל כשחשבתי על זה לעומק הבנתי שלמעשה יהיה לי רק את היתרון של הפרטיות אבל עדיין אני תקוע בירושלים ל4 שנים. (אם אני לא אעבור בסוף אולי כן אלך על זה בשביל להרוויח את הפרטיות אבל זה נראה לי כמו לעשות חצי צעד במקום צעד שלם).
הייתי שמח לשמוע מאנשים מה דעתכם? מה אתם הייתם עושים ואולי מ סטודנטים שעברו לת"א-איך הסתדרו וכו', קצת קשה לסדר את המחשבות כרגע....
תודה מראש