מונוגמיה פוליגמיה ומה שביניהם. איך עושים את זה?

שלום לכולם(:
אשמח לדעתכם בכמה נושאים שמטרידים אותי.
לפני כמה שנים הייתי בקשר של שנתיים וחצי. הזוגיות הייתה טובה, כייפית וסמכתי עליו בעיניים עצומות כך גם הגעתי למסקנה שאם בן הזוג שלי היה רוצה להביא שותפות/ים למיטה או אפילו ללכת להיות עם פרטנרית אחרת זה לא יפריע לי, הזוגיות שלנו באמת הייתה מספיק טובה ולא חששתי שזה יפגע בה. הוא לא האמין בזה ולא רצה מישהי אחרת ובוודאי שאני לא אהיה עם גבר אחר. אז המשכנו "כרגיל". באיזשהו שלב הקשר מיצה את עצמו. הרגשתי שהאהבה הרומטית אליו הופכת להיות אהבה משפחתית, המשיכה הלכה ונעלמה ובאמת עד היום אנחנו בקשר של חברות טובה ולא מעבר (אין אפילו שמץ של משיכה, הוא בזוגיות חדשה וכך גם אני).
הרעיון של פרטנרים נוספים לא נעלם.
היום אני נמצאת בזוגיות חדשה כבר 7 חודשים בערך. זוגיות מאושרת, מדהימה, טובה ופורחת שנותנת לי הרבה ביטחון. מעולם לא הסתרת את העובדה שאני לא אדם קנאי במיוחד ושאני חושבת שלפעמים פיזי זה רק פיזי ולו קצת קשה עם הגישה הזאת. חשוב לי לציין שלעולם לא אעשה משהו שיפגע בו או שלא מוסכם על שנינו.
אבל אני קוראת כאן לפעמים שאלות, שומעת זוגות נשואים ולא נשואים, שומעת על בגידות ועל צרכים כאלו ואחרים שלא ממומשים בקשר והעתיד מפחיד אותי מאוד.
לאחרונה נתקלתי במונח פוליאומריה, שזה ריבוי של בני זוג וזה מאוד עיניין אותי (לא יודעת להגיד בנקודת זמן הזאת אם הייתי מצליחה ליישם דבר כזה, או בכלל במהלך החיים, אבל זה מעניין לקרוא ולשמוע מאנשים שחיים ככה) שיתפתי את בן הזוג שלי בפחדים ובתהיות וזה גרר ריב די גדול (אנחנו לא רבים בדרכ). ניסיתי להסביר לו שאני לא מבקשת חיים כאלה (בטח לא כרגע) אלא מנסה להסביר לו פחד שיושב עלי.
אנחנו רואים חיים משותפים יחד והסברתי לו שמפחיד אותי להתעורר עוד כמה שנים ולא להיות מאושרת כמו היום (כי זה נראה כאילו זה קורה לכולם) מפחיד אותי שלא תהיה אותה משיכה, שיהיו שקרים וסודות ושזה יפיל אותנו. הוא לא היה מוכן אפילו לשמוע על המונח ואמר שהוא לא מוכן לזה בשום אופן ושאני לא אזכר עוד 20 שנה שאני רוצה לחיות ככה כי זה "לא" מוחלט ושככה זה, בסוף נהפוך להיות הרגל אחד של השני. התשובה שלי הייתה שאם כבר עכשיו הוא מתכנן שנהיה "הרגל" אז עדיף שנחתוך את זה כאן. כי אני לא רוצה להיות "הרגל" של אף אחד ובטוחה שגם הוא לא רוצה. הוא קצת נבהל אני חושבת. אני לא באמת רוצה לחתוך את הקשר הזה בגלל פחדים עתידיים, אני לא מתכננת להיות עם אף אחד מאחורי הגב שלו או לעשות דברים ששנינו לא מסכימים עליהם. אבל הפער הזה מבהיל גם אותי.

ולכן אני שואלת - (מנוסח בלשון זכר אבל פונה לכולם כולל זוגות דו מיניים, חד מיניים.....)
# יש מישהו בקהל שחי בזוגיות מונוגמית והוא באמת יכול להגיד שהוא מאושר? שהוא ובן/בת הזוג לא נמצאים עם פרטנרים אחרים מאחורי הגב..? איך אתם עושים את זה? מה שומר את האש?
# יש מישהו בקהל שחי בזוגיות מסוג אחר ויכול לספר לי איך הוא עושה את זה?

תודה לעונים:)