שונאת את חמתי ולא מסוגלת כבר לסבול אותה, מה לעשות איתה?! צריכה טיפים

פעם הייתי יכולה לומר ש - 'היא לא באה לי בטוב' 'אני פחות מתחברת', אבל לצערי היום אני כבר ממש יכולה להגיד, בלי להתבייש ובאופן שאינו משתמע לשני פנים - אני שונאת אותה!! אני לא יכולה לסבול אותה!!!!
זה מגיע למצב שאני לא רוצה לפגוש בה אפילו לא באירועים משפחתיים, לא רוצה להגיד לה את ה"שלום" הצבוע הזה. אני נמנעת מלבקר אותה.
ואם אתם שואלים את עצמכם - למה בעצם לשנוא? מה כבר קרה? אז קרה! מהרגע הראשון לא התחברתי אליה. היא אחת כזאת שאוהבת שמתייחסים אליה, דואגים לה ומתרכזים רק בה. אני מסוגלת להקיא מזה!
היא מתייחסת אליי מגעיל, אני בכלל לא מרגישה משפחה שלה (וגם לא רוצה להרגיש למען האמת). היא עשתה לי גם כמה קטעים מסריחים בדרך. אה, והיא רבה עם כולם.
אני לא אוהבת את ההשקפות שלה, אני לא אוהבת את הדרך שאליה היא דוחפת (אם אפשר בכלל לקרוא לזה דוחפת) את הילדים שלה, אני לא אוהבת את היחס שלה, את ההסתכלות שלה ואפילו לא את האוכל שלה. בא לי פשוט להתקשר אליה יום אחד ולזרוק לה הכל בפנים (!!!) אז מה אם היא מבוגרת ממני???? אז מה אם אני צריכה לכבד?????? בא לי שהיא תשמע כל מה שיש לי להגיד. היא בעיניי אישה מגעילה ודוחה וכל מי שפוגש בה היא משאירה עליו רושם ראשוני גרוע ביותר.
בקיצור - היא חמתי, ואין לי יותר מדי ברירות.
בעלי מאוהב בה. הוא בחיים לא יחשוב כמוני. אבל יאמר לזכותי שהוא יודע טוב מאוד מה אני חושבת עליה. אני לא יודעת כבר איך להתמודד עם זה כי המפגשים שלי איתה הם בלתי נמנעים.. היא עושה לי רע בלב. אני רק חושבת עליה ואני מתחילה להתעצבן, אני רק שומעת משהו שהיא אמרה ובא לי להתפוצץ מעצבים. אני רוצה להכחיש את זה שיש ביני לבינה קשר.
אגב, אם מישהו חושב שהבעיה היא בי אז - אני בן אדם מאוד אהוב בכל מקום. אני חכמה, יפה, מצחיקה, ממשפחה טובה ואיכותית. הבעיה היא לא בי (אחרת כבר מזמן הייתי מנסה לתקן את זה).
אני לפעמים חושבת שהיא גם די מקנאה בי ולכן היא מנסה לעשות לי רע כל הזמן.

בבקשה תגידו לי שמישהו מבין אותי ו/או היה במצב שלי.
אני כ"כ שונאת אותה.
אני מבקשת שתתנו לי טיפים איך להתמודד ואיך אפשר לשלב את השנאה שלי כלפיה עם בעלי ועם זה שהיא בכל זאת אמא שלו (אם זה מנסיון אישי אז עוד יותר טוב).
אל תציעו לי לשבת איתה לשיחה, לנסות להתנחמד עליה וכו'. האישה הזאת מחוקה בעיניי ואין לנו סיכוי להסתדר.