אני (כבר לא) מאוהב!

האמת שזה סיפור קצת ארוך... אז למי שאין כוח שפשוט ידפדף לשאלה הבאה!
הכול התחיל לפני כמה שנים...התאהבתי בה!
היא הייתה בשבילי הילדה המושלמת!
חלמתי עליה...דמיינתי אותה...פינטזתי עליה!
כל היום המחשבות היו רצות אליה...ולא משנה על מה הייתי חושב...בסוף זאת הייתה מחשבה עליה!
הייתי בגיל דיי צעיר...13.5-14 אבל מאוהב עד השמיים!
היא הייתה הכול בשבילי!
ואז יום אחד...בלי שום הודעה מוקדמת...הכול נגמר!!!
היא ניתקה איתי קשר!
פשוט חתכה הכול!
וזה לא שרבנו או משהו כזה...פתאום ככה סתם נמאס לה ממני כנראה...והיא ניתקה איתי קשר לגמרי!
סיננה אותי בטלפונים,חסמה אותי בפייסבוק,בווצאפ,ובכל תוכנה אחרת של הודעות!
ואז בסוף גיליתי מה קרה...היא הלכה לידיד שלה ונהייתה חברה שלו!
הוא היה חבר שלי...(לפחות ככה חשבתי אז)!
בחיים לא דמיינתי שזה יקרה לי!
ופשוט נשברתי!
הרגשתי שכבר אין לי סיבה לחיות בשבילה...
הייתי כל היום עם עצמי חושב ובוכה!
לא היה לי כוח לכלום...מנער עם תיאבון מוגבר...נהפכתי לבלי תיאבון בכלל!
זה כל כך כאב...הייתי בדיכאון בערך שנה....ואני לא מגזים!
חברים שלי לא הבינו מה קרה...אני לא סיפרתי!
ואז...התחלתי לחשוב שאם בנות כל כך רעות...גם אני יפגע בהן!
אני אהפוך לסטוציונר!!
דיי הולך לי עם בנות...ככה שזה לא היה בעייה כזאת קשה בשבילי...!
הזרמתי את ידידה שלי...היא זרמה,ואז פתאום תפסתי מה אני עושה??
אמרתי לה שאני צריך ללכת...והיא לא הבינה מה כזה דחוף לי ללכת שהיא חצי עירומה!
הלכתי...ופשוט בכיתי!
מה לעזעאל אני עושה?? איך נהפכתי מילד טוב לאחד שרק ינצל בחורה ויזרוק אותה אחרי זה?
זה שהיא פגעה בי...לא אומר שאני צריך לפגוע בכל הבנות בגללה!
פשוט ישבתי עם עצמי וחשבתי...מה אני רוצה להיות?
סטוציונר? אחד שרק ינצל בנות תמימות ויעיף אותם אחרי זה לכל הרוחות??
אני אף פעם לא ממש חיבבתי את הבנות שזורמות מהר מידי...ועכשיו אני הולך לנצל בחורות כאלה?
ואז קיבלתי החלטה שאני מתרחק מבנות!
זה שאני נפגעתי...לא אומר שגם הן צריכות להיפגע!
ופשוט התרחקתי מכל בחורה שניסתה להתקרב אלי...!
פחות או יותר הצלחתי...אף אחת לא הצליחה להתקרב יותר מידי!
כולן ידעו שיש סיבה להתנהגות המוזרה שלי...אף אחת לא ידעה למה!
ואז...
הכרתי אותה!
היא בדיוק הסגנון שלי...ובגלל זה כל כך נזהרתי ממנה!
היא לדה ממש טובה...ממש מיוחדת!
היא אף פעם לא הבינה למה אני מתרחק ממנה כל פעם שהיא מנסה להתקרב אלי...!
אני מאוד מעריך אותה!
היא ילדה שלא יוצאת עם כל גבר...היא ילדה שאין הרבה כמוה!
מכל הבנות שאני מכיר...היא הכי מיוחדת!
ובגלל זה נזהרתי ממנה...פחדתי להתאהב בה!
הייתי ממש אוהב לשבת לדבר ולצחוק איתה!
על משהו אחד הקפדתי...עם כל הידידות שלי...שיתחסו אלי כמו אל ידיד הומו!
אני לא באמת הומו...אבל אני לא נמשך לבנות אז אני אולי סוג של הומו!
אני לא נמשך לבנים...שלא תבינו אותי לא נכון!
אני פשוט לא מסוגל לחשוב על מישהי אחרת אחרי מה שקרה לי...!
ואיתה הייתי יותר משוחרר!
ואז חברים שלי התחילו לשאול?
תגיד אתה ודנה(ככה נקרא לה) חברים?
אמרתי להם שמה פתאום?
למה אתם חושבים ככה? אני והיא רק ידידים!
משהו בצורה של איך שאתה איתה...אתה שונה!
חשבתי לעצמי שהם מדברים שטויות...אני יודע מה אנחנו!
יום אחד הלכתי איתה ועם חברות שלה...והיא הלכה רגע...
אז הן התחילו לשאול אותי עליה?
תגיד אתה אוהב אותה?
אמרתי להן...אוהב אותה בתור ידידה!
ולא יותר מזה?
נראהלי שהן קצת התבאסו שאמרתי להן לא...!
אחרי עוד חודש בערך יצאנו שוב...
הפעם חברה שלה באה לדבר איתי לבד...!
היא התחילה לשאול אותי מלא שאלות עלי ועל דנה!
ואז היא אמרה לי שהיא אוהבת אותי!
הכחשתי...אמרתי לה מי מכיר את דנה יותר טוב ממני(אנחנו היינו ידידים דיי טובים)?
היא מספרת לי הכול!! אני יודע מה היא והיא לא אוהבת אותי!
ואז חברה שלה אמרה לי: היא אוהבת אותך...אתה לא רואה איך היא דואגת לך?
עניתי: בתור ידידה...לא יותר מזה!
היא אמרה לי שאני טועה!!
היא ממש אוהבת אותך...תסתכל איך היא מסתכלת עליך!
זה מבט של מאוהבת!
אני דואגת לה...ואני רוצה לדעת אם גם אתה אוהב אותה?
עניתי לה שבתור ידידה ולא יותר מזה!
ואז חזרנו אליהן...דנה שאלה איפה היינו?
אמרנו שהלכנו לסיבוב...
ואז הלכנו כולם ביחד!
ואז יום אחד שישבנו בספסל...דנה הייתה מתוחה ושאלתי אותה מה קרה?
היא אמרה לי:לא משנה...
אמרתי לה:דנה את יודעת שאם יש לך משהו על הלב אני תמיד פה בשבילך!
ואז...
ואז היא סיפרה לי...שהיא אוהבת אותי!
והיא סיפרה לי שלפני שנתיים שהיא הכירה אותי היא כבר התחילה לאהוב אותי!
והיא התחילה להתאהב בי קצת אחרי ההתחלה!
והיא לא מבינה למה כל פעם שהיא מנסה להתקרב אלי אני מתרחק(פה היא התחילה להוריד דמעות) והיא כל כך אוהבת אותי!
ואז...
היא התקרבה לתת לי נשיקה...!
אני קפאתי.
התקרבתי אליה...ופשוט לא יכולתי!
נתתי לה חיבוק!
ואמרתי לה שאני צריך ללכת...
ואני מצטער...אני פשוט חייב ללכת!
הלכתי..ובכיתי לכרית!
היא ילדה כל כך טובה...וככה אני מתנהג אליה?
יומיים הייתי בבית וחשבתי מה לעשות?
ואז התקשרתי אליה ואמרתי לה שאני צריך לדבר איתה!
היא באה אלי...
ואז אמרתי לה שהיא ילדה טובה ואני מעריך אותה והכול...
אבל...אני כבר לא נמשך לבנות(זה באמת נכון) ואני הומו(זה לא נכון)!
היה לה קשה לקבל את זה והיא קצת בכתה...ואני כל הזמן חיבקתי אותה!
סיפרתי לה על פנטזיות(שהמצאתי באותו רגע) על גברים ושאני אוהב גברים!
למרות שזה כאב לה...היא ריחמה עלי ואמרה לי אם אני רוצה שהיא תדבר עם חברה שלה שיש לה ידיד הומו ותכיר לי אותו(אמרתי לכם כבר שהיא מיוחדת)?
אמרתי לה שכבר ישלי מישהו...
היא ביקשה להכיר אותו...ואמרתי לה שזה מישהו שלא רוצה שידעו שהוא הומו!
היא התחילה לפקפק בזה שאני הומו...
אבל בסוף האמינה(ככה חשבתי)!
ומאז החלטנו שאנחנו ידידים-אחים כאלה!
וזה הקל עלי מבחינת זה שכבר לא חושבים שאנחנו חברים...
ואז...
אחרי איזה חודשיים...
ישבנו אני והיא ודיברנו!
ואז הרגשתי אליה משהו!
פעם ראשונה מ4 שנים שאני מרגיש לבחורה משהו!
אמרתי לה שאני צריך ללכת...ולא ידעתי מה אני עושה עם זה!
היא בחורה מושלמת!
אבל אני בחור בלי לב...שכחתי לספר..אני חיצונית נראה דיי ערס ואף פעם לא מבטא רגשות!
שרירי ובלי לב(זה מה שכולם אומרין לי)!
אני אף פעם לא מראה רגשות כמעט!
אני מאוד קשוח!
אף אחד לא יודע שמתחת למסכת הקשיחות...אני בחור מאוד רגיש!
אני עכשיו מתחיל להרגיש אליה משהו...וזה דיי מפחיד אותי!
האמת שאני לא יודע מה לעשות?
1. לספר לה הכול כולל מה שעברתי עם ההיא(אף פעם לא סיפרתי לאף אחד...אני לא מספר דברים כאלה...אולי בגלל זה חושבים שאני בלי לב)!
לא לספר,ולהתרחק ממנה...עד שאני לא ירגיש כבר כלום אליה?
או שלמישהו יש פיתרון אחר בשבילי?