אמא שלי היא אדם אלים מילולית שלא הייתה לצידי בחיים, להוציא אותה מהחיים שלי?

אמא שלי היא בן אדם מאוד אלים מילולית. היא מקללת את כל מה שזז. היא לא אוהבת אותי כבן. היא בן אדם צבוע מאוד, לא אכפתי, אלים. באמת קשה לי לחיות איתה אך יש לי בעיה. אני כרגע תובע את המקום העבודה שלי שזה בעצם יוצא בסוף חודש הזה ב- 25/05/18 ולצערי אני לא עובד בגלל שאני נדרש לתמלל את השיחות האלו בגלל ההפרה שהייתה בעבודה.

אמרתי לה מספר פעמים אך היא לא כזו מתחשבת בי. מעולם לא פגעתי בה, היא פשוט בן אדם מאוד אלים. כואב לי הלב שהבן אדם הזה שהוליד אותי השאיר לי צלקת בנשמה שגרמה לי להיות בן אדם מנותק וחסר רגישות. תמיד חשבתי שהבעיה זה אבא שלי אך מי שגרם לי להיות מי שאני היום ולדיכאון שהיה לי הוא אמא שלי.

לצערי ובכאב גדול נולדתי לעולם למשפחה שאני לא אוהב. מעולם לא הייתה לי חברה כי אני באמת לא יודע איך היא תכיל אותי ואת העבר שלי. אני מנסה מאוד לחיות בבועה ולסיים עם התביעה הזאת וללכת למקום אחר.

וואי - אתם לא יודעים איזה דברים היא העבירה אותי ואני לא בוכה כדי לא להישבר!
אבא שלי לקח לי את האופניים ושבר לי אותם, יש משטרות כמעט כל הזמן, הסכסוך בין אמא שלי לאבא שלי מסלים לכדי מכירת הבית. וואי - כל כך קשה לי בחיים שאפילו אין לי מישהו שאני יכול להתקשר אליו בכדי שיקשיב לי. לא אני לא רוצה צ'אטים אני רוצה בן אדם. אתם לא יודעים איך זה לחיות את החיים שלי כי מעולם לא היה לכם זרזיר ממנו.

בן 26, אני כל כך מאוכזב מעצמי לפעמים שאני תוהה למה המשכתי את החיים שלי. אני יודע באמת שהקושי הזה מעיק מאוד ואני יודע שהכל זה בגללה. אמא שלי מכשפה. היא גנבה ממני את הכספי ביטוח לאומי. לא קנתה לי בגדים, באמת - אני רוצה לעזוב את הבית אבל הקושי הכלכלי מעיק עליי.

באמת נמאס לי מהחיים האלה בכל מובן - לעבוד, להשכיר דירה, לחיות הכל נראה לי חסר תקווה. גם עצם העובדה שאני בן אדם לבד, אשר חברה לא הייתה לו מימיו ושום ברכה או הצלחה לא היה לי. וואו - אלוהים, למה אתה כל כך שונא אותי שבראת אותי?!

מה עשיתי לך שאתה כל כך מתעב אותי? גם כשהייתי דתי לא היית כל כך בשבילי היום אני לומד שאין דבר כזה אלוהים. יש רק אותי ואני היחידי שיכול להחזיק אותי ואת הנשמה שלי!

קשה לי מאוד לחיות בעצם העובדה שלא תהיה לי אהבה כי מעולם לא אהבתי את אמא שלי, אבא שלי או את אח שלי - אני שונא מאוד את המשפחה שלי. אני נשבע שבאחד מן הימים כאשר אעזוב את הבית אני אנתק קשר מוחלט מהם כי אני לא מוכן יותר לסבול על ידי האנשים שגרמו לי לסבל!

אני כל כך מקנא באנשים שיש להם ולא דווקא עשירים אלא אנשים שיש להם אהבה, אני אדם כל כך בודד ומאוכזב שהמזל לא שיחק לא כל כך בשום תחום בחיים. אין לי תואר, יש לי בגרות עם כל הקושי שעברתי בפנימיה, היו לי כבר מחשבות התאבדות בצבא אך משהו מנע ממני לעשות זאת. אני כולי תקווה שיהיה משהו אחד טוב בחיים שלי אך אני כנראה טועה שיהיה משהו כזה. אני עוזר לה בכביסה ובעבודות הבית אבל היא לא מעריכה כלום. אני אתבע אותה גם אחרי שאני אעזוב ואתייצב בחיים שלי על כל מה שהיא עשתה לי, טוב אני את זה באמת לא יודע.. אולי אני אסלח לה בזה שאני אוציא אותה מהחיים שלי.

באמת שאין לי מה לתאר אני שונא את המשפחה שלי מאוד!