זוגיות חזקה של 4 שנים, מול לימודים וריגושים

שלום,
כבר זמן מה שאני לא משתף אף אחד במה שאני מרגיש. יש לי בת זוג מדהימה מכל בחינה.. אך יש לנו קצת חילוקי דעות לגבי איך נחיה יחד בעתיד. עד כה זה הדבר היחידי שמדי פעם הפריע לנו בקשר. אבל אנחנו עדיין צעירים ואולי דברים ישתנו לטובתינו, מי יודע? חוץ מהבעיה הזו, היא ממש כאילו יצרתי אותה במיוחד בשבילי... היא גם תמיד אומרת שאני כל מה שהיא חלמה עליו. ואני אוהב אותה ונמשך אליה וזה הדדי.

בשנה האחרונה הכרתי הרבה חברים וחברות חדשים מהלימודים, מה שלא היה לי בעבר. זה תרם לי המון לביטחון.. בנים ובנות שממש אוהבים ומעריכים אותי. יצא שהייתי מעביר המון שעות איתם בספריה ובלימודים והתחלתי קצת להתרחק מהחברה שלי. בהתחלה היא היתה דואגת לגבי זה ומבקשת שנתראה, אבל הרגשתי שזה מעמיס עליי, ניסיתי פה ושם לפצות אותה אבל באיזשהו שלב קצת נמאס לי... הרגשתי שזה מאולץ ליזום כשאין לי חשק ואני עייף.. והיא התחילה להתרחק ממני.

בזמן שהיא הפסיקה לבקש יחס, כמעט ולא נפגשנו.. והתחלתי ממש להיקשר למישהי מהלימודים שממש נעים לי ללמוד איתה... היא איכשהו מצליחה להפוך הכל למעניין והיא גם מרגישה ממש בנוח בנוכחותי ומשתפת אותי בדברים. סיפרתי לה על החברה... והיא אמרה שהיא וחבר שלה נפרדו. יצא שהתחלנו להתייעץ הרבה אחד עם השני והיינו מתכתבים... מפה לשם היא התחילה לדבר איתי על חבר משותף שלנו מהלימודים, שהיא רוצה לצאת איתו.. ופתאום הרגשתי שאני מקנא.
כעסתי על עצמי שאני מרגיש ככה בכלל ולא הצלחתי לישון. חשבתי על חברה שלי... פתאום התחלתי לחשוש מה אם אני כבר לא אוהב אותה.

אמרתי לה שאני רוצה להיפגש לדבר ובסוף נפרדתי ממנה... חשבתי שזה המעשה הנכון. כשסיפרתי לבחורה שנפרדנו, היא אמרה שבטוח נחזור, שאנחנו זוג מדהים והיא לא מבינה מה קרה, אבל אמרתי לה שזה סופי. אחרי יום יומיים היא שאלה אם אני רוצה להצטרף אליה לאיזה מקום ובהתחלה הסכמתי ופתאום התחרטתי. הרגשתי עדיין מבולבל מהפרידה.. עברו כמה ימים והרגשתי שעשיתי טעות. שזה סתם היה ריגוש זמני עם הבחורה הזאת מהלימודים ואני רוצה לחזור לחברה שלי... הייתי מדוכא כל זמן שלא דיברנו. הבעיה שכל פעם שחשבתי על לחזור חשבתי על הבעיה הזאת שיש לנו בקשר לעתיד שלנו יחד.. שאולי עדיף שנשכח אחד מהשני.. אבל התגעגעתי אליה.

הייתי קרוע ומבולבל... ופתאום היא מתקשרת, שואלת איך אני מרגיש... דיברנו ולא רציתי שהיא תנתק, הבנתי כמה היא היתה חסרה לי... פתאום צחקנו וכל אחד סיפר לאחר איזה מדוכא הוא היה כשלא דיברנו... הרגשתי שאני אוהב אותה ושעשיתי טעות.. והחלטתי שאנחנו חוזרים ולא אכפת לי מכלום.

הבעיה זה שאני לא יודע איך לתקן את מה שהיה.. היא פוחדת שחזרתי אליה כי לא היה לנו מספיק זמן לעכל.. אבל אני לא רוצה להפסיק לדבר איתה שוב.. גם לא לשבוע. היא שאלה אם חזרתי אליה רק כשראיתי שהבחורה ההיא מתעניינת במישהו מהלימודים ואמרתי לה שלא. אני אוהב אותה, לא רוצה מישהי אחרת.. גם חשבתי על זה ובחיים לא ארגיש בנוח עם הבחורה ההיא כמו שאני עם חברה שלי.. אך אני פוחד שזה יקרה שוב, שארגיש משהו לבחורה הזאת שיבלבל אותי.. מה אני יכול לעשות? ולמה זה קורה לי? זה טבעי שיש ריגושים כאלה? ובקשר לחברה שלי, איך אוכל להחיות את הקשר שלנו? אני רוצה שנחזור להרגיש בטוחים בקשר שלנו. איך אוכל להרגיש יציב שוב?