אמא של החבר רבה איתו הוא מאשים אותי שאני לא בוגרת כי לא התערבתי. מה לעשות?

אני והבן זוג שלי התחלנו לצאת לפני שנתיים.
הוא בן יחיד לאמא חד הורית , רוסיה קשה במיוחד.
היא פשוט רעה אליי , רעה אליו והיום הגיע השיא שלה.
היא אישה בלי רגש שכל היום רבה עם בן הזוג שלי, אבל גם אובססיבית אליו בטירוף.
הריבים הם לא סתם ריבים זה ריבים של פשוט צעקות של שעות, שכל השכונה שומעת .
בן הזוג שלי גר איתה גם מסיבה כלכלית,הוא חייל ואין לו כסף להשכיר דירה וגם מהסיבה שאי אפשר להשאיר אותה לבד בבית כי היא מבוגרת.
היא מקנאה לי ברמות, כל פעם שהוא קונה לי משהו או שאנחנו יוצאים או שהוא מקשיב לי היא ישר מתחילה לריב איתו לידי, וברוסית ככה שאני לא מבינה כלום. חוץ מהקללות שאותם היא אומרת בכוונה בעברית שאני אבין תוך כדי שהיא זורקת את המשפטים: בגללה , ה' גדול, אתה מטומטם וזורקת גם הזונה שלך פה ושם.
היום זה שבר שיא.
הבן זוג שלי הזמין רהיטים חדשים לחדר ואני נכנסתי לבית שלו לפני שהוא בא כדי לארגן את החדר קצת (החדר שלו מלא בזבל שאמא שלו מכריחה אותו להשאיר "כי זה בית שלה והיא תחליט מה לשים בכל חדר ואם לא טוב לך תשכיר דירה")
הגעתי אליו הבית ואמא שלו הייתה ישנה (אם היא לא הייתה ישנה לא הייתי נכנסת) נכנסתי לבית בשקט ממש סידרתי ממש בשקט ואז היא קמה פתחה את הדלת של החדר הסתכלה עליי ואני חייכתי ואמרתי "בוקר טוב" ,היא דפקה לי פרצוף ויצאה מהחדר. כבר פה התחלתי להרגיש רע כלכך אבל לא אמרתי לבן זוג שלי את זה כי היה חשוב לי שישאר לו המצב רוח.
הוא חזר הביתה עם המוביל הם מיקמו את הדברים, המוביל הלך ואני והוא התחלנו לחשוב מה לעשות תוך כדי שהוא מתייעץ איתי, ואז הכל התחיל... היא נכנסה לחדר והתחילה לדבר איתו רוסית והכל בצעקות, ואז התחילו גם הקללות מהצד שלה וזה נמשך ככה חצי שעה שאני יושבת עם ראש למטה כי הרגשתי כלכך רע עם עצמי , אחרי זה היא פנתה אליי ואמרה לי "אני אמא שלו , את חברה שלו והוא מקשיב רק לך" , כואב לה שמאז שהוא איתי הוא התחיל לעבוד מסודר והתחיל להשתדרג בחיים אם זה בקניית רהיטים אם זה שהוא השתנה לטובה בתור בנאדם.
הריב הפסיק לאיזה חצי שעה שניסתי להרגיש קצת יותר טוב עם עצמי ולשנות מצב רוח והוא לא הפסיק להתנצל .
אחרי זה היא נכנסה לחדר שוב והתחילה לריב איתו שוב ובדיוק הייתי בשיחה עם חברה פלאפון ששמעה הכל ואמרה לי בואי אליי עכשיו תצאי משם את לא נורמאלית , ונשארתי שם עוד 20 דקות (שהם רבים כבר רבע שעה) ואז לא הייתי מסוגלת , בלעתי את הדמעות והייתי חייבת לעוף משם, אז היה ברור שכל השיחה עליי... אמרתי לו שאני יוצאת שניה לדבר עם אחי כי הוא התקשר , התקשרתי לחברה ופשוט ברחתי משם שאני חנוקה מדמעות ורועדת, הגוף שלי הרגיש כאילו עברתי טראומה.
אמרתי לו שאני הלכתי לחברה כי לא הייתי מסוגלת , והוא אמר שבסדר וביקש סליחה והצטער שהביא אותי בכלל. אבל אחרי זה אמר שאני לא בוגרת מספיק כי ישבתי שלא התערבתי בשיחה וניסיתי להרגיע .
אבל דוגרי קפאתי במקום נכנסתי ללחץ כולי רעדתי עצרתי את הדמעות חשבתי שאם אני פותחת תפה אני יקבל ממנה כאפה.
היא פשוט בנאדם רע !! אני בחיים שלי לא דיברתי ככה על בנאדם אבל היא פשוט רעה , פשוט ככה , בחיים שלי לא איחלתי מוות לאדם אבל די .... זה יותר מידי בשבילי!! הרבה אמרו לי שהיא רעה, וכן התרגלתי לריבים שלהם אבל ככה זה בחיים לא היה ועכשיו אני מבינה על מה כולם דיברו ...
מה לעשות ?? אני ממש מיואשת?? לא מפסיקה לעצור את הדמעות!!