אני מרגיש שכולם "חיות שרק מחכות לטרוף אותי!"

הי אני יהודה בן 20-21 חרדי(מילדות) לשעבר
גר אם אמא שלי. אני בשנים האחרונות נכנסתי לדיכאון מטורף (אם נסיון התאבדות בצבא)
יש לי 11 אחים, כול אחד מהם גדל במסגרת אחרת (בחברה החרדית) מתוך ה11 האלה תקפו ואנסו 11(100%) אותי המזכיר של התלמוד "תורה", אנס בגיל 4-7 (זוכר הכול). וגם 90% מהמורים שלי (היה לי הרבה כאלה) תקפו אותי(תקיפה סדיסטית)
אבא שלי שבר לי את האף, כי בטעות הערתי אותו!
והוא אפילו לא בדק מה קרה לי (פשוט הסתובב והלך בחזרה לישון!). בבית ספר התלמידים זרקו כסאות על תלמיד, רק בגלל שהיה לו פאות על הראש. וזה הציק לי מאוד, אז קיבלתי בישבילו את הכיסאות לפרצוף, ואחרי זה הלכתי לגנוב מחנויות, משחקים בישבילו, כדי שלא ירגיש לבד. וגם היה ילד שהיה משתין על עצמו מלחץ!. וכולם צחקו עליו, והכיסא לידו בשולחן היה תמיד פנוי, אז עברתי מקום למושב לידו, ואני הייתי החבר היחידי שלו!. ובגלל שעזרתי להם, אז "מלך הכיתה" ביחד אם כול התלמידים, בסוף הלימודים היו זורקים עלי אבנים!, ועשו עלי חרם
אמא שלי התגרשה מהאבא המתעלל שלי
אבל היא מעולם לא אומרת לי דברים טובים, ומחבקת אותי. אני צריך ממש לבכות ולהשים לידי סכין, כדי שהיא תיתן לי תשומת לב.
אז לפני שעה, באתי אליה לחדר ואמרתי לה כמה זה לא הגיוני היחס של אנשים אלי ולחלשים (אני חלש, אבל אני גם מגן החלשים). ושבסופו של דבר, היא אמא ל11 ילדים, ואני האחרון במשפחה (יש הבדל של20 שנה מאחי הגדול) אז איך יכול להיות שאחרי 10 ילדים שהיא הביאה לעולם. וכול אחד מהם נאנס והותקף, שהיא לא בדקה שגם אותי לא אונסים ותוקפים, הרי היא אמא שלי ומי יגן על עצמי שאני קטן חוץ מההורים שלי?. אמרתי לה, שאני אחרי שתקפו ואנסו אותי, אם המעט כוח שהיה לי, השתמשתי בכוח הזה, כדי לעזור לחלשים. אז איך יכול להיות שהיא, בתור אמא שלי, לא מחבקת אותי ומעודדת אותי.
ושבמקום זה אני צריך להרגיש כמו חולה נפש, ושאני אשם במשהו?. אני מרגיש שאני שפוי, הרי איך אפשר, אחרי כול מה שעברתי לא להגיע למסקנה שכול מי שסביבו, חיה טורפת??
אז בבקשה תענו על הכול
אתם חושבים שאני צודק/טועה
(בעיקר) מה אתם חושבים לעשות אם אמא שלי? לעזוב את הבית? אבל אני הרי תלוי בה
עצות כדי לשפר את החיים
וגם מילים טובות. יעזרו לי (אפילו מאמא שלי אני לא מקבל את זה)
תודה על זה שנכנסתם לקרוא ולענות