מרגיש שהרגש שלי תקוע בתוך עצמי ולא יוצא החוצה, איך להתמודד?

אז ככה,
הסיפור שלי מתחיל מלפני בערך שנתיים
הייתי בן 17 בערך ובאותה תקופה ממש לא הלך לי כם בנות וממש רציתי בת זוג
לאחר מכן הכרתי את האקסית שלי, היינו שנה ביחד ובאמת שאני יכול לומר שאהבתי אותה אפילו קצת יותר מידי, היא פגעה בי בסופו של דבר פגיעה קשה מאוד, לא חושב שזה רלוונטי להיכנס לפרטים, רק אפשר להגיד שהיא נפרדה ממני בלי באמת לתת לי סיבה, ככה שמאוד נפגעתי כי זה הגיע פשוט ביום בהיר אחד..
לקחתי מאוד קשה את הפרידה..
לאחר חודש אחד בלבד התחלתי לצאת עם מישהי חדשה, כיום היא הבת זוג שלי קרוב לחצי שנה..
בהתחלה חשבתי שזה לא ילך כי מלכתחילה הגעתי בגישה הזאת אך מצאתי את עצמי רודף אחריה וממש נמשך אליה ורוצה להיות שם.
באמת שבמשך חודשיים וחצי הכל היה מושלם, יש על מה לדבר תמיד, משיכה מינית מטורפת אחד לשניה, מבינים מאוד אחד את השניה ומאוד דומים, אני באמת יכול לומר שהיא באמת בת הזוג שחיפשתי כל חיי.. עם בחורה כמוה אני רוצה להתחתן..
אך יש בעיה אחת, והיא בעיה יחסית גדולה
לאחר שעברו חודשיים וחצי מתחילת הזוגיות שלנו קמתי בבוקר ופשוט הייתה לי מועקה בחזה.. חשוב לציין שהמועקה הזאת קיימת גם עד היום, סבלתי ממנה מאז במשך כל יום עד עכשיו..
לאט לאט כל הרגשות שלי אליה וכל הרגשות שלי באופן כללי התחילו ממש להיות מטושטשים.. כבר לא הצלחתי להבין מה אני מרגיש..
ניסיתי להבין למה זה קורה ולא הצלחתי..
בהתחלה תמיד היו באות לי מחשבות שאולי אני לא אוהב אותה, אולי אני לא צריך להיות איתה.. אבל הרגשתי שהראש משליך את זה עליה כי היא הדבר היחיד שיש לי בחיים בערך
אין לי חברים יותר מידי, אני לא יוצא עם אף אחד חוץ ממנה
אני רוב הזמן בבית ולא עובד.. אני חייל ואני עושה 5-9 (5 יום בבסיס, 9 ימים בבית) ככה שיש לי הרבה זמן ואני לא באמת מנצל אותו ..
תמיד יש לי נפילות וחשוב לציין שאני תמיד שיתפתי אותה במה שאני מרגיש אז לפני שקופצים עלי ואומרים לי שאני משלה אותה, זו התשובה שלכם.
אני משתף את בת הזוג שלי בהכל והיא בחרה להישאר איתי למרות שתמיד סיפרתי לה הכל מהכל ואני ממש מעריך אותה על הכל.
אני מרגיש שהרגש שלי תקוע בתוך תוכי..
מידי פעם באות לי מחשבות על האקסית שלי אבל להגיד את האמת הם התחילו לבוא מאותו יום שהרגשתי רע..
לפני זה באמת לא חשבתי עליה אפילו לא קצת..
והמחשבות שבאות לי על האקסית שלי בלי ממש תוכן, אני פשוט חושב עליה באופן כללי לשניה אחת וזהו, אני אפילו מרגיש שהמחשבות האלו באות לבד בלי שאני ארצה, סוג של אובססיה שמפריעה לשלוותי, לא אובססיה לאקסית שלי אלא אובססיה מחשבתית..
יש לי מחשבות שאולי אני צריך להיות לבד ואז ישר באה מחשבה אחרת שאומרת לי שזה טעות, אני לא רוצה להיפרד ממנה ואני לא רוצה לאבד אותה היא ממש חשובה לי ואני רוצה שזה יצליח בינינו.. אני מרגיש שיש משהו שחוסם אותי ואני לא יכול להסביר מזה.. כל פעם שיש לי ולחברה שלי שיחה על הנושא הזה אני מרגיש רע ואני מרגיש שאני מתנהג אליה בצורה רעה ואני משתף אותה תמיד בהכל והיא אומרת שהכל בסדר..
פשוט ממש קשה לי עם זה ופרידה זה הדבר האחרון שאני רוצה למרות שיש לי מחשבות ממש בלתי רצוניות להיפרד וזה מחרפן אותי
אני ממש מתוסכל מכל מה שקורה לי ואני לא יודע מה לעשות כבר ..
ניסיתי ללכת לפסיכולוגים ולקב״ן בצבא ושום דבר לא עזר לי
חלק אמרו שאני סובל מחרדות וחלק אמרו שאני סובל מדיכאון אבל לא קיבלתי באמת איזשהו כיוון משהו לעצמי אני מרגיש שאני באפיסת כוחות ושאני עומד להישבר..