בעלי מתעלם ממני ליד המשפחה שלו, כשהוא מתעצבן הוא בורח, איך להתמודד?

אני נשואה כמה חודשים , בתחילת הריון ,בקשר של 5 שנים, לי ולבעלי יש בעיה שחוזרת על עצמה כל הזמן בוראציות שונות, כשאנחנו רבים וכשהוא כועס הוא נוטה להיסגר, להתעלם ממני לפעמים למס׳ ימים שלמים שהוא לא מדבר איתי ולפעמים גם לברוח מהבית לכמה שעות... לפעמים יותר(כבר קרה שנעלם ל12 שעות)
המריבות שלנו בדרך כלל הם על שטויות ולא על דברים מהותיים , לפחות בעיניי , אני יותר סלחנית ומעבירה מהר אם היה כמוני כנראה שכל הקשר ביננו היה נראה אחרת ...אני מאוד מנסה לפייס אותו תמיד בכל המצבים האלו ולא משנה אם אני נפגעת ממנו אפילו מאוד, פשוט עושה הכל כדי שלא יצא, שלא יברח לי מהבית, זה לא תמיד עובד, אם אני מונעת ממנו לצאת גם אם כוונתי טובה ככל שתהיה הוא משתגע ומתחיל לשבור חפצים בבית ,ואני יודעת שאסור לי למנוע ממנו לצאת שזו הדרך שלו להתמודד ולהירגע פשוט לא תמיד מצליחה להימנע מזה מרגישה שהוא בורח מהבית על כל שטות במקום להתמודד , אבל מנסה לתת לו ללכת , בלילות כשזה קורה אז הרבה יותר קשה לי עם זה.
רציתי להתייעץ אתכם לגבי המקרה האחרון ,היה אירוע של הכנסת ספר תורה לסבא שלו, אירוע משפחתי מורחב של המשפחה שלו אצל סבתו בבית,הוא נסע אליהם בשעות מוקדמות יותר אמרתי לו שאני אקח אוטובוס לשם ואצטרף מאוחר יותר, קבענו שהוא יאסוף אותי אליהם כשאגיע.
יש לציין שהנסיעה באוטובוס במשך שעה היתה לי מאוד קשה בגלל כל תופעות הלוואי של תחילת ההריון אבל מאוד היה לשנינו חשוב שאגיע לאירוע.
לפני שיצאתי מהבית עדכנתי אותו שהאוטובוס יגיע לקראת 19:15 הוא אמר שזה קצת בעייתי כי האירוע מתחיל ב19 , שאלתי אותו אז מה לעשות ?אמר לי לא משנה תגיעי יהיה בסדר, בהמשך הוא סימס לי שהדרכים חסומות ואיך יקח אותי , ושאקח מונית ספיישל כשאגיע לתחנה במקום שיאסוף אותי, לא הבנתי איך פתאום הדרכים חסומות ... זו נסיעה של 5 דקות בשבילו לאסוף אותי , שאלתי אותו אם מעדיף לבוא לאסוף אותי כי היה עדיין מוקדם וככה לא נאחר ולא תהיה בעיה בשבילו זה רבע שעה /10 דקות נסיעה לכל כיוון וחשבתי שזה יוכל להיות פיתרון גם מבחינת הזמנים שהוא רוצה שנהיה שם עוד נגיע לקראת 18:30 וגם מבחינתי לנסוע עכשיו שעה באוטובוס כשאני סובלת מריחות ורגישה לטילטולים של האוטובוס הוא כמובן העדיף שלא ואמר לי תבואי...
התקשרתי אליו לפני שיצאתי שאלתי אותו מה הבעיה שיאסוף אותי 5 דקות כשאני מגיעה הוא ענה שהוא יושב עם המשפחה שלו ,אמרתי לו אז מה? זה כמה דקות תאסוף אותי עוד לא התחילו עדיין את התהלוכה עם הספר עוד לא 19 הוא ציין שהוא כבר בבית כנסת ויש אנשים ...נעלבתי ממנו הוא התעצבן שאני עושה סרט על לקחת מונית ספיישל לבית של סבתו וניתק לי בפרצוף , התקשרתי שוב שאלתי אותו מה יש לך למה אתה מנתק ככה? אמרת שתיקח אותי פתאום זה בעיה? אני לא מבינה מה הבעיה לאסוף אותי 5 דקות אם אתה פנוי לבוא
בהמשך כשכבר הייתי בדרך הוא סימס לי שהוא צריך להישאר לכתוב אות בספר תורה, אמרתי לו בסדר ולא הפרעתי לו יותר כי הבנתי שעסוק באמת ולא יוכל לבוא אז הזמנתי מונית ספיישל , אחרי כמה דקות הוא התקשר אמר לי שסיים ושהוא בדרך אליי
אמרתי לו שבסדר לא התכוונתי להיכנס לשום פינה של ריב או להעלות את זה שאולי קצת נפגעתי שהרגשתי שהוא לא כל כך מוכן לאסוף את אשתו 5 דקות מתחנת האוטובוס אבל הוא כבר היה במוד אחר אז הוא התחיל להתעצבן עליי בטלפון שמה הבעיה שלי לקחת מונית ספיישל 2 דקות ולמה הוא צריך לצאת מהאירוע אמרתי לו שהאירוע של התהלוכה עוד לא התחיל אז אני לא מבינה מה הבעיה , וחוץ מזה כשאמרת שאתה עסוק עם כתיבת האות לא הצקתי לך ולא ביקשתי שתבוא אבל אם אתה לא עסוק ויכול לבוא לקחת את אשתך אז איפה הבעיה? נפגעתי ממנו, ניסיתי לשים את עצמי בנעליים שלו ואני יודעת בוודאות שאם זה היה אירוע של המשפחה שלי ובעלי היה בא באוטובוס של שעה ( גם בלי שיהיה בהריון!) אני אעזוב לכמה דקות את האירוע כשהוא מגיע כבר לעיר ואאסוף אותו עם הרכב גם אם אפסיד קצת מלהיות באירוע...
מעבר לזה אם היה שולח לי הודעה יפה ולא של עצבים איפה את וניתוקים בטלפון ... והיה מסביר לי שמאוד חשוב לו לא לפספס מהאירוע כלום ולא לעזוב אותו אפילו ל5 דקות והיה רושם לי שלמרות שאמר שיקח אותי הוא שינה את דעתו והבין שממש חשוב לו להישאר ושאם אוכל לקחת מונית לבית של סבתו, אז גם אם הייתי קצת מתאכזבת הייתי עושה את זה בהרגשה אחרת , גם אם לי קשה להבין הייתי מקבלת את זה למרות שבמצב הפוך אני חושבת אחרת , אצלי בעלי מקום ראשון ואם הוא צריך שאגיע הייתי מגיעה גם באמצע אירוע כזה, אבל אנחנו שונים וזה בסדר לא חייב שיהיו אותם דיעות פשוט הכל עניין של גישה ..והוא בחר בגישה שלילית כאילו אני מציקה לו ולא הסביר את עצמו יפה בכלל
אז כשהוא בא לאסוף אותי בעצבים ובכעס כבר נהיה ממש קשה ורבנו באוטו הוא נכנס למצב הזה שלו וכל אותו הערב הוא התעלם מקיומי וזה ליד כל המשפחה המורחבת שלו דודים דודות וכולם... היה לי מאוד קשה הרגשתי מאוד מושפלת כל התהלוכה אני מנסה להתקרב אליו לתת לו יד והוא מעדיף להתרחק ולא לדבר איתי בהמשך הערב כשישבו לאכול כולם ישבתי לבד סימסתי לו שקשה לי לשבת לבד , כמעט פרצתי בבכי שם כשישבתי בצד זה לא עניין אותו... אמא שלו קלטה אותי ככה ועוד חלק מהדודים שאלו מה קרה
מאוד הובכתי כי כל פעם שניסיתי להתקרב הוא דחה אותי ואמר שלא מסוגל לראות תפרצוף שלי בהמשך הערב אחרי שסיימו לשבת לארוחה בחוץ הוא עלה לבית של סבתו ואני נשארתי על אותו כיסא בצד למטה לא יודעת מה לעשות מרגישה מאוד רע ומושפלת ככה בצד ליד כולם... אחרי שעלה לשם ניסיתי שוב , עליתי גם לא היה לי כבר נעים שכולם יראו שאני לבד , אז עליתי אחריו הוא ישב שם עם כמה מבנות המשפחה שלו הם ראו אותי נכנסת אמרו לי שלום כזה הסתכלו עליי והוא פשוט לא הניד עפעף לכיוון שלי .. לא הציע לי לשבת איתם לא אמר לי מילה , זה היה כזה מוזר ומביך, ברחתי לשירותים של הבית ופרצתי בבכי, סימסתי לו שאני פה בשירותים בוכה וכשיסיים יבוא, הוא התעלם ,התקשרתי אליו הוא לא ענה , לא ידעתי איך לצאת ככה ליד כל האנשים , בסוף אספתי את עצמי ויצאתי מהשירותים אמרתי לו לידם אם הוא יכול לבוא לרגע שאני צריכה אותו הוא התעלם כזה סובב את הראש ליווה את הבנות שדיבר איתם לכיוון היציאה מסתבר שהן עמדו ללכת ואז נכנס למטבח לא יכולתי כבר באתי אחריו אמרתי לו שידבר איתי , הוא הלך לכיוון אחד החדרים ואני אחריו סגר אחריו את הדלת ושם פרצתי בבכי אמרתי לו שלא משנה מה קרה ביננו וכמה כועס הוא מבייש אותי ביחס הזה ליד כולם הוא כעס ואמר שלא יכול להתנהג כמו שהוא לא מרגיש ולעשות הצגה אמרתי לו שיכל להשתדל יחס מינימלי לאשתו לא נשיקות חיבוקים עכשיו.. דיברנו שוב על מה שעצבן אותו שלא יכלתי לקחת מונית הוא ממש כעס העיף דברים בחדר הזה והרים עליי את הקול באיזשהו שלב שניסיתי להרים משהו שהוא זרק וגם התחננתי שיפסיק ואיזה בושות הוא עושה לנו ,הוא דחף אותי אני לא זוכרת אם בטעות או במתכוון מתוך חוסר מודעות ועצבים שלו אבל אז נקרע לי השרוול של החולצה
אחר כך הוא גם כינה אותי סתומה ומטומטמת מילים כואבות שאני בחיים לא מעיזה לדבר אליו ככה , הוא דיבר על זה שאנחנו לא מסתדרים וצריך להתגרש , משהו שהוא מעלה בכל ריב כמעט משהו שאני מעולם לא מעלה בריבים ומאוד כואב לי לשמוע... וגם הוסיף שהוא לא ישן היום איתי בבית כי לא מסוגל להסתכל עליי בכלל ,בהמשך שנהיה קצת יותר שקט בבית של סבתו הוא יצא בסערה מהחדר ויצא מהבית שלה יצאתי בבושה גדולה אחריו הוא לא אמר שלום לאף אחד שם לא כלום לקח את הרכב ונסענו משם מהר מאוד מאוד התביישתי... באוטו רבנו הוא נסע בחדות על הכביש הבטן כבר התחילה לכאוב לי מכל הלחצים אבל כל מה שאני אומרת ומנסה להסביר לו איך הרגשתי ושזה היה משפיל הוא ענה שעל ה** שלו ושזה מעניין לו את הבי** ושאם היה אפשר עכשיו ללכת לרבנות הוא היה הולך ושמחר עובד צהריים אז הוא לא יכול אמרתי לו ברגע של תסכול וכאב אז תפסיק לאיים בוא נלך על הבוקר תקום מוקדם למה לדחות בעוד יום?! הוא ענה כן זה מה שנעשה תהיי מוכנה ... כבר לא יכלתי הרגשתי רע עם לחץ בבטן וסחרחורת מהנסיעה פרצתי בצעקה של כאב בתוך האוטו פשוט צעקה של תסכול שיצאה ממני ופרצתי בבכי זה רק עשה לי התכווצות בבטן ועשה הכל יותר רע
כשהגענו הביתה הוא התלבש כדי לצאת לברוח מהבית לישון באוטו התחננתי בפניו שלא ישאיר אותי ככה שאני לא מרגישה טוב שנתרחק שלא אפריע לו שישן בחדר ולא אגיע להפריע לו ואז אמא שלו התקשרה פעמיים אליו ואז אליי התחננתי בפניו שיענה שלא יבייש אותי יותר מזה הייתי בסערת רגשות ובוכה ולא יכלתי לענות לה בכלל אמרתי לו בבקשה תגיד שלא הרגשתי טוב ושנאלצנו ללכת בגלל זה..אחרי שהיא התקשרה שוב כבר בפעם השלישית הוא ענה לה ואמר לה מה שביקשתי ,היא לא כל כך האמינה היה ניתן לשמוע זאת בקול שלה ובאיך שהיא הגיבה , שזה היה מאוד מביך ולא נעים לי... בסופו של דבר הוא נשאר בבית הייתי כבר מותשת , כשהוא הלך לחדר באתי אחריו רציתי לחבק אותו כאב לי כל כך עליו למרות שהוא נורא פגע בי הוא אמר שהרסתי לו אירוע חשוב וכאב לי... הוא כעס שבאתי אמר לי הבטחת שלא תבואי עופי מפה...!
בהמשך באתי שוב שמתי עליו את הראש ליטפתי אותו ובכיתי לא יכולתי להכיל את הכאב הזה...
הוא כבר לא דיבר היה שקוע בעצמו ,כעוס ..
אני יודעת שעכשיו הוא בטח לא יחליף איתי מילה בימים הקרובים מתוך כעס ואני אשב בבית ואבכה אחכה ליחס שלו לזה שהוא ידבר איתי
אין לי כוחות להכיל את זה , כל פעם מחדש שהוא מתנהג ככה ולא מדבר איתי ימים זה מאוד קשה לי בהריון אני אפילו יותר רגישה להכל...
אשמח לעצתכם, אולי אני טועה ולא מבינה דברים...
תודה