מאוהב בידידה שלי קשות אבל יש לה חבר כבר כמה שנים... מה אני יכול לעשות?

חיפשתי מקום לפרוק , מקום שאוכל לשתף מה שיושב לי על הלב ..
יש לי ידידה , הכרתי אותה בצבא לפני 3 שנים בערך , היה בנינו חיבור טוב מאוד , אהבנו כמעט את אותם הדברים , דיברנו וצחקנו ביחד המון , במהלך השירות הצבאי לא ממש היינו חברים טובים , היינו ידידים מאותה מחלקה , לא משהו מעבר לזה .. אחרי שהשתחררתי התחלתי לדבר איתה יותר , ההודעות הפכו לשיחות של שעות , דיברנו כמעט כל יום - כל היום , שיתפנו אחד את השנייה בסודות הכי קסומים שלנו , ליווינו אחד את השנייה ברגעים מאוד קשים .. היא הייתה שם בשבילי כשחליתי בסרטן , חליתי בלוקמיה והברתי לפני כמה חודשים , היא תמיד דחפה אותי , אמרה לי להילחם , אמרה שהיא איתי תמיד .. שהיא לא תוותר עלי ושאני מאוד חשוב לה .. באמת שבחורה כמוה קשה מאוד עד נדיר למצוא , כן אני יודע שזה קלישאתי וכל אחד יכול להגיד את זה על אהובתו .. אני חי כבר 26 שנים ובאמת שמעולם לא הכרתי בחורה כמו זאתי , יש לה אישיות זהב , לב רחב וגדול , היא יפה , חכמה , צנועה .. לא אכפת לה מה חושבים עלייה , היא לא מחפשת תשומת לב , היא פשוט בן אדם נפלא .. זאת ללא ספק האישה שאני רוצה בחיים שלי , אם היה מקובל להציע נישואין לפני כניסה למערכת יחסים - כך הייתי עושה , אני יודע שאני קצת מגזים .. אבל באמת שהיא נכנסה לי כלכך עמוק ללב כמו שאף בחורה מעולם לא נכנסה , היא פשוט מרגשת אותי כל יום מחדש .. כל יום שעובר אני רק מתאהב בה יותר ויותר .. אני מוכן לעשות הכל בשבילה , מוכן להזיז הרים , לתת לה את כל הלב והנפש שלי .. כי מגיע לה ! היא פשוט מלאך ..
ופה מגיעה הבעיה ה"קטנה" .. יש לה חבר , היא במערכת יחסים איתו כבר כמה שנים , היא אוהבת אותו .. אני לא רוצה להיות הבן זונה שיפקיד בניהם והיא גם לא תרצה את זה בעצמה .. לפני שנה וחצי דיברתי איתה , אמרתי לה מה אני מרגיש כלפייה , אמרתי לה שאני יודע שהיא במערכת יחסים .. לא יכולתי להסתיר את זה .. הייתי באמת חייב לאמר לה מה אני מרגיש .. עברה שנה וחצי , נרפאתי מהמחלה הארורה .. לכל אורך הדרך היא הייתה שם , חברים קרובים ומשפחה לא היו כמו שהיא הייתה , אני מדבר איתה על הכל , על כל הקשיים שלי , היא האוזן הקשבת היחידה שיש לי בחיים האלה , אני מרגיש שהיא כמו בת הזוג שלי .. רק בלי כל המחויבויות מסביב .. באמת שהיא הדבר הכי חשוב לי בעולם .. היא גם אומרת לי את זה .. כואב לי הלב .. באמת שכואב לי הידיעה שהיא לא יכולה להיות שלי , אני כלכך רוצה אותה .. אני לא יכול לוותר עלייה .. אני נמצא במצב כלכך בעייתי .. אני נמצא בפרנדזון בעומקו , מעולם לא היה לי קשר כלכך חזק לבן אדם .. לא היה לי חבר יותר קרוב ממנה .. אני חייב למצוא דרך לנתק רגש מהלב .. אני רוצה להמשיך להיות איתה בקשר .. אבל בכל פעם שהיא מדברת על חבר שלה או בכל פעם שהיא מעלה תמונה .. הלב שלי פשוט נמס .. אני פשוט סובל תקומה מאוד ארוכה .. אני כבר שבועיים לא יכול לישון בלילות .. אני חושב רק עלייה כל הזמן .. אני מפחד להתנתק ממנה .. אין לי עוד אף אחד בעולם הזה שאוכל לדבר איתו כמו שאני מדבר איתה .. לא יהיה מי שיתמוך בי , יקשיב לי , יתן לי חום ואהבה כמו שהיא מביאה .. אני אשאר לבד .. אבל מצד שני הלב והנפש שלי כבר לא יכולים להחיל את זה יותר .. אני נמצא בצומת הכי קשה שהייתה לי בחיים .. אני לא יודע אם להתנתק או לנסות לנתק רגש מהראש .. אני יודע שיהיה לי מאוד קשה להתמודד עם הנתק הזה .. אני אשאר לבד , היא כבר לא תהיה שם .. היא מודעת לסיטואציה הבעייתית .. היא בעצמה אמרה שהיא מציעה שנמשיך לדבר וננסה לנתק רגש מהראש ואם לא תהיה ברירה בלב כואב נצטרך להתנתק קצת .. אני באמת לא יודע מה לעשות .. אני פשוט אומלל.
תודה לכל מי שקרא .. הייתי צריך לפרוק .. לפחות בשביל עצמי.