אמא שלי עברה אירוע מוחי לפני שלוש שנים והמצב שלה קטסטרופלי

היא משותקת למיטה, לא יוצאת מהבית, יש לה מטפל 24/7. היא במצב פיזיולוגי מזעזע בקושי מזיזה את הגוף, והמצב הנפשי שלה עוד יותר גרוע. היא מקללת, כועסת, תובענית מאוד, שתלטנית בטירוף, כל הזמן מטריחה את העובד, את אחי ואותי שנעשה בשבילה דברים. אם זה להגיף את התריסים בחצי סנטימטר לפה ולשם אם זה לפתוח ולסגור את האיוורור כל 2 דקות, לסדר לה את השמיכה שתשכב בדיוק במקום המדויק כל 3 דקות וכו' וכו'. האבא לא קיים, אין לה אחים ואחיות, החברים שלה כבר כמעט ולא באים כי הם סובלים להיות בנוכחותה כי היא רעה ומאוד לא נחמדה. העובד כבר מתייאש ממנה וכשהוא יעזוב סיכוי מאוד נמוך שעובד אחר ירצה לעבוד אצלה, ואני אומר את זה מנסיון כי הוא פעם אחת עזב ואף אחד אחר לא רצה לעבוד איתה אז הצענו לו יותר כסף והוא חזר. אחי הגדול נמצא אצלה רוב הזמן אבל לאט לאט מצמצם יותר ויותר את המגע שלו איתה, אני מגיע פעם בשבוע וגם משתדל לצמצם כמה שיותר מגע איתה, היא כל הזמן אומרת שהיא רוצה למות וכשאנחנו מציעים לה המתת חסד שלווה בשוויץ או שהיא צועקת ומקללת אותנו או שהיא דורשת שנתחיל בתהליך וכשאנחנו מתחילים היא לא משתפת איתנו פעולה ואז אנחנו מפסיקים ושוב חוזר חלילה אותו סנריו. אנחנו כרגע מנהלים את ההוצאות שלה עם חסכונות, אך כשאלה ייגמרו, שזה יהיה עוד שנה וחצי בערך נצטרך למכור את הבית כדי שזה יממן את המוסד הסיעודי שהמדינה תיתן לה, שם היא תסבול הרבה יותר, כי כפי שכבר אחד העובדים שעזרו לה אמר: "היא חושבת שהיא מלכת אנגליה", והיא לא מבינה שהיא ענייה. היא עדיין אישה יחסית צעירה למצב שלה {71}.
אנחנו אובדי עצות, כרגע אנחנו פשוט זורמים אינטואיטיבית ומתמודדים בשלווה יחסית עם המצב המופרע הזה {שזו כבר הצלחה בפני עצמה}, כי אין אפשרות לדבר איתה, אין סיכוי זה אבוד. היא לא מבינה מילים לא משנה איך אתה פונה אליה, היא עקשנית בטירוף, היא רוצה לחיות את החיים בסבל ובדרמה אינסופית והכי חשוב לה שכל מי שסביבה יעשה בדיוק מה שהיא אומרת כל הזמן. היא לא מתייחסת אלינו כאל ילדים שלה, אלא כאל עובדים שלה. אם אנחנו לא עובדים בשבילה - אין לנו משמעות. אם למישהו מכם יש רעיון יצירתי או מבריק או פשוט חכם שלא חשבנו עליו אני אשמח לשמוע כי המצב הזה בלתי נסבל. תודה :)