אחרי תשעה חודשים שעברו דיי בקלות, ולידה מרגשת ומהממת ילדתי תינוק מושלם. הכל טוב עד שחזרנו לבית אחרי הבית חולים. הרגשתי ממש גרוע במשך חודש בקושי הצלחתי לתפקד או למצוא זמן לישון. למרות שהייתה לי עזרה אדירה מאמא שלי במיוחד בחודש הראשון וגם עד עכשיו. הבעיה היא שאני מתעצבנת מכל דבר שלא הולך כמו שרציתי, שאין לי שליטה על לוח הזמנים בחיי. אני ובעלי בתקופת שפל ביחסים בינינו. אני רק חושבת על איזה כיף היה לי בהיריון, ואיך אני רוצה לחזור כבר לעבודה. אבל לא חוזרת כי אני רוצה להיות עם הילד שלי. אני מרגישה שהאנרגיות שלי מתחילות כבר לעבור אל הילד ולהשפיע עליו ואני בן אדם חזק, אבל לא מצליחה לגרום לעצמי להרגע ולהגיב אחרת. ניסיתי להתרחק כדי לקבל אנרגיות וכוחות חדשים אבל זה לא גורם לי להתגעגע ולא גורם לי לשנות את היחס אל כל המצב. כן נפגשת עם פסיכולוגית פעם בשבוע. אבל משהו עדיין לא עובד. אני כן רוצה ילדים, כן רוצה להיות אמא, מאוד מאמינה באמהות ומשפחתיות אבל משהו בחיי היום יום רחוק מלספק אותי או לשמח אותי. יוצאת מהבית לטיולים עם הילד אבל עדיין אין בזה עיניין מבחינתי. זה ריק ומשעמם, וחוזר על עצמו. אני מאוד אוהבת את העבודה שלי, את עצמי בעבודה שלי, אני טובה ועושה דברים שמשמחים אנשים מאוד. למה אני רואה בעבודה שלי יותר תכלית מאשר בגידול הילד ? כל הטיטולים והמטרנות פשוט לא עושים לי כלום ושום דבר. יש לציין שיש לי כלב חמוד כבר כמה שנים שאני מטפלת בו במסירות נפש והוא הדבר היחיד שמרגיע אותי, ומרגישה גם שמבין אותי שמשחרר אצלי רגשות חמים של אהבת ולויאליות. הטיפול בו עושה לי טוב. מה נסגר איתי ?!?! אשמח לתשובותיכם.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025