אני שונאת אותו אבל מצד שני לא מפסיקה לחשוב עליו...

היה לי חבר במשך שנתיים. אני לא אגיד שהכל היה כמו באגדות... ממש לא כמו שתיארתי לעצמי...
לצערי, היו לנו המון ריבים אבל איכשהו תמיד סלחתי לו ונתתי לו אינסוף הזדמנויות.
בריב הלפני האחרון שלנו, הוא הגיע אליי ואמר לי שהוא עדיין אוהב אותי ושהוא רוצה להמשיך להיות איתי, לתת לזה עוד צ'אנס אחרון וסלחתי בלי לחשוב.
אחרי שבוע וחצי של רוגע ולהפתעתי של אושר בזוגיות איתו, ממש לפני שהלכנו לישון ראיתי שמישהי רשמה לו באינסטגרם, המישהי הזאת הייתה פעם אקסית שלו (לא משהו רציני שהיה ביניהם) לפי מה שהוא סיפר לי הוא יצא איתה שבוע לפני שהכיר אותי והייתה ביניהם כולה נשיקה בקניון (כשהיא זאת שנישקה אותו בציבור והוא לא ידע אפילו איך להגיב באותו רגע) הוא אמר לי אז באותה התקופה שהוא לא נמשך אליה וממש ירד עליה ולכן עזבתי את זה בשקט...
אבל באותו היום שבו היא רשמה לו, זה ממש הפריע לי וכמובן שדרשתי ממנו מיידית שיחסום אותה.
בתגובה הוא רק הרגיע אותי, אמר לי כמה מילים חמות כמו ''עזבי אותה, עם מי אני עכשיו במיטה, איתך או איתה?'' ולכן נרגעתי וסמכתי על כך שיטפל בזה בבוקר כמו שהבטיח.
בבוקר שלמחרת כאשר חזרתי מהבסיס הביתה (הוא היה בדרך למכון כושר עם חבריו) הייתה לי הרגשה ממש מוזרה... לא יודעת... קמתי בערב ופשוט אמרתי לעצמי ''מזמן כבר לא נכנסתי לאינסטגרם שלו, עדיף שאכנס לבדוק'' וכשנכנסתי קיבלתי שוק של החיים שלי מההתכתבות שלו עם אותה הבחורה...
הוא זרם איתה לחלוטין בשיחה, מתמונות עירום ועד סרטונים ושיחות מפורטות על מה שבאלו לעשות איתה כשהם יפגשו...
לא קראתי הכל. לא הייתי מסוגלת להמשיך לקרוא הכל. התקשרתי לאחד קרובי המשפחה שלי (שמאוד עזר לנו בקשר שלנו בעבר) וסיפרתי לו הכל, הוא ניסה להרגיע אותי בשיחה כי לא הפסקתי לצרוח ולבכות, בחיים שלי לא הרגשתי איך הכל מת בבת אחת אצלי. אחרי מקלחת קרה-נרגעתי וקיבלתי ממנו הודעה שהוא יודע שאני יודעת... (אותו קרוב משפחה שלי התקשר אליו ופשוט יצא עליו) החלטנו להיפגש באותו ערב (עם האקס) והדבר נגמר בכך שהוא רק אמר לי: "אני בן זונה... מגיע לך מישהו יותר טוב...אני לא יודע למה עשיתי את זה" ומהר מאוד העמדתי אותו במקום, פשוט העפתי לו סטירה והלכתי הביתה. כמו שקורה תמיד אחרי פרידה כזאת, היו ימים שהיו יותר קלים לי והיו כאלו שפחות במיוחד בהתחלה, אבל הבעיה היא שהוא לא מפסיק להתקשר לאותו קרוב משפחה שלי ולהגיד לו שהוא עדיין אוהב אותי, שואל כל יום מה שלומי, שואל מה אני עושה ביום יום שלי והאם הפסקתי לבכות חחחח (חסמתי אותו ולכן הוא לא יכול לרשום לי ולבוא אליי הביתה הוא מתבייש). השאלה שלי היא, האם מה שהוא עשה-נחשב בגידה? הרי היא לא קרתה פיזית למרות שכולם אומרים לי שהכל היה מכוון לזה...והאקס שלי לא מפסיק להגיד לקרוב משפחה שלי שהוא מכיר המון זוגות שסלחו בגידות וחיים בטוב עד היום, אבל מה אז? הרי אם אחזור אליו, אני פשוט אחשוד בכל צעד שהוא עושה ביחסים שלנו,לא? אני רוצה הרי להיות עם מישהו שאני סומכת עליו בעיניים עצומות ולא לדעת שיכול לקרות והבן זוג שלי ''יפול לפיתוי'' כמו שהוא אמר לקרוב משפחה שלי, שהוא פשוט התפתה ושהוא מרגיש חרא עם עצמו על מה שעשה. אני בכלל לא מבינה למה לעזאזל אני חושבת בכלל על לסלוח לו כי הרי אני מצד אחד ממש שונאת אותו אבל מצד שני גם מבינה שעמוק בפנים יש לי עוד רגשות כלפיו. קרוב משפחה שלי לא מפסיק להגיד לי שבתכלס זה לא קרה פיזית אלא שהוא פגע רק באמון שלי כלפיו. אני מבולבלת, כועסת ופשוט כואב לי. תעזרו לי בבקשה, נורא אשמח לשמוע את מה שיש לכם להגיד לי.