דיכאון קשה בגלל חוסר יכולת להכיר בחורות וחוסר יכולת לקבל סיפוק בחיים

היי, הייתי שמח לעצה בנוגע לנושא שמאד מעסיק אותי בזמן האחרון - אני לא מצליח להכיר אף אחת! אני לא הגבר הכי יפה בעולם אבל גם לא מכוער, למרות שכמובן יש לי כמה חברים שאוטומטית בנות יותר נמשכות אליהם, יש לי די הרבה מאצים בטינדר ואפשר להגיד שבעבר הייתי עם לא מעט נשים (כנראה יותר מ-20), הבעיה שאני מרגיש ממש חסר יכולת ולא מסוגל להכיר. קודם כל אני מאד לא בטוח באטרקטיביות שלי בתור בנאדם, ודבר שני תמיד אני מרגיש נחות ליד חברים שיותר אטרקטיביים ממני, הנקודה שהכי מפריעה לי זה הגובה שלי, שהוא איפשהו קצת פחות מ1.75 אבל אני יודע שזה באמת שטויות (כנראה שאם הייתי גבוהה בחורות היו נופלות לי יותר מהשמיים יותר אבל זה לא היה פותר את מהות הבעיה). שאני חושב על זה, זה ממש נס שעד עכשיו היו לי ויש הצלחות מסויימות בחיים (עבודה לימודים וכו') כי האופי שלי ממש תבוסתני, כאילו נתנו לי הרבה נתונים שמקלים עליי אבל גם אופי מחורבן וראש מלא בשדים. מבחינת עבודה אני מצליח מעולה, וכנראה בתפקיד שרוב האנשים בגילי לא ממלאים ויש לי תואר מאונ' בתחום מבוקש בממוצע מאד גבוה (בהשקעה די שולית, לא מוכיח אופי חזק או משהו אלא רק מזל). כמו כן, אני גר בדירה משלי עם שותפים ולא אצל ההורים או משהו כזה, על פני אני אמור להיות די מציאה אבל זה לא ככה במציאות כי הוויב שלי ממש לא משהו כרגע, לפני בערך שנתיים עברתי כמה אירועים תראומטיים שריסקו לי את הביטחון. נכון לעכשיו את הבאסה אני מעביר בישיבות עם חברים, סמים מכל מיני סוגים לפעמים וכל הזמן אלכוהול. לפעמים אני מרגיש על הקצה כי אני לא מאושר ולא כל כך רואה איך זה משתנה, זאת אומרת אין לי איזשהו חלום שאני יודע שכשאגיע אליו יהיה לי טוב, וקשה לי מאד לדמיין בנאדם שיעשה לי טוב.

בכל אופן לסיכום - אני מרגיש מאד מדוכא ולא אטרקטיבי, לא טוב מספיק, ומרגיש את ה-Impostor syndrome בכל תחום בחיי חזק מאד, מה שגורם להצלחות שלי להיות מאד מטושטשות ולכשלונות שלי להיות מאד חזקים, לפחות בהרגשה. מה אני אמור לעשות עם החיים שלי? אני מרגיש אבוד ממש. יש לי הרגשה שבחורה נכונה יכולה להיות סוג של תמיכה אבל אני מודע לזה שאני כרגע לא במצב בו אני מעניין מישהי... לא השתניתי בשנים האחרונות מבחינת מראה אבל משמעותית כן מבחינת כריזמה ורוב הנשים בכלל לא נמשכות אליי כרגע. אני לא מספיק מייואש כדי לפגוע בעצמי או משהו בסגנון אבל כן על הקצה מבחינת רצון מסויים לזרוק הכל לפח ולהעלם למקום אחר עד שימאס לי בפעם הבאה. יש לציין שהמצב הנוכחי נמשך כבר בערך שנתיים.
בקיצור, אשמח לעצה.