בעלי התוודה שהוא התנשק עם מישהי ואני פגועה ברמות ולא מפסיקה לחשוב על זה!

בעלי בן 34. לפעמים הוא הולך עם חברים שלו (כולם נשואים) לשבת באיזה בר קרוב באיזור, אני לא אוהבת את זה אבל הם לא מהנתקעים, בדרך כלל שעה וחצי שעתיים והולכים.

בזמן האחרון שמתי לב שבעלי מרוחק ממני ומסתכל עלי בצורה משונה בקושי מדבר איתי, בקושי מתקרב אלי. יותר מרוחק עם עצמו. כששאלתי אותו מה קרה הוא אמר לי שהוא צריך לספר לי משהו שיושב עליו והוא לא מצליח להשתחרר ממנו ולהמשיך לשקר לי.

הוא אמר שלפני שבועיים הם הלכו לבר הזה כמו תמיד, ולא היה שם מקום לשבת אז הם ישבו בשולחן של בנות שאמרו שזה בסדר כי הם אוטוטו קמות משם. ואז הם לא בדיוק קמו אז נוצרה אינטרקציה בין הנשים לגברים והם סתם דיברו וצחקו.

ואז הוא אמר שהוא שתה והיה קצת בראש טוב ואמר שהוא הולך לעשן ומישהי אמרה שגם היא רוצה לעשן אבל לא רצתה לצאת לבד (אבל מהכניסה האחורית) לעשן. לא ברור לי למה דווקא הצעד הזה של לצאת מהכניסה האחורית ולא הקדמית (בכניסה האחורית כמעט שומם ויש שם רק - חניה),

הוא אמר שהיא כל רגע עמדה מולו וביקשה לעשן לו שאכטות מהסיגריה (מה זה ההתנהגות הזו ובשביל מה את צריכה את הסיגריה שלו כשיש לך סיגריה משל עצמך?!
אני לא בן אדם מעשן אבל מבחינה הגיונית אם את מעשנת, בשביל מה את צריכה לעשן משלו? זה לא סיגריות בטעמים) ואז הוא אומר שהוא לא יודע איך אבל הם התנשקו ובשפה שלו "לא היה שום דבר מעבר רק נשיקה וקצת חירמונים"

כששאלתי אותו כמה זמן הייתה הנשיקה אז הוא אומר אני לא יודע, לא הסתכלתי בשעון. כשדחקתי בו אם זה היה כמה שניות, דקה, כמה דקות, טווח של זמן?! הוא אמר שזה לא היה כמה שניות זה היה יותר.
כששאלתי אותו מה היה במזמוזים שלהם הוא אמר שלא בא לו להכנס לזה וזה לא משנה, כשדחקתי אותו עוד ועוד הוא אמר שהוא נגע לה והיא נגעה לו ואז הם נכנסו והם המשיכו כאילו הכל רגיל, ואז הן נשארו לשבת שם והוא וחברים שלו הלכו הביתה.

אני ממש כועסת ואיבדתי בו את האמון ולא מסוגלת לסלוח לו.
לא מאמינה שהוא מנשק ככה בנות ומתמזמז איתם בחניות של ברים, אתה בן אדם מבוגר בן 34 ואבא לילדים ומעל הכל נשוי. הוא איבד את הצפון

גם יש לו טבעת נישואין על האצבע ולא ברור לי איך האישה לא שמה לב לזה, או החליטה שלא לשים לב לזה. הוא אמר לי שהוא התוודה בגלל שזה ישב עליו והוא הרגיש שהוא מסתיר ממני משהו ושהוא מצטער על זה ובחיים לא חשב שזה יקרה,

שהוא יעשה מה שאני רוצה כדי שאני יסלח לו אבל האמת, לא בא לי לסלוח לו. הוא מגעיל אותי עכשיו.

וגם כשאני שואלת אותו אם הוא נהנה אז הוא מחליט שלא לענות את זה, במקום להגיד לי 'לא', הוא מעביר נושא ואומר שלא בא לו לדבר על זה.

אני גם קצת לא מאמינה לו שזה היה רק זה ותמיד יש בי את החשיבה שאולי הוא משקר לי והיה משהו מעבר, אבל מצד שני אני חושבת שאם הוא כבר בא וסיפר את האמת מרצונו ובלי שגיליתי אותה אולי זו האמת, ושאין להם באמת מקום לשכב שם הרי איפה הם יעשו את זה? באמצע החניה? פחות נראה לי הגיוני.

אני לא מדברת איתו כרגע ולא יודעת מה אני מתכוונת לעשות.

בא לי ללכת להתנשק עם מישהו כדי להחזיר לעצמי את הביטחון העצמי ולהוריד ממני את תחושת ההשפלה הזו, בא לי גם לשכב עם מישהו כדי שהוא גם יקבל את הפצצה בפרצוף וירגיש כמוני.