שיקרתי למישהו מהאינטרנט שאני בן 18, ועכשיו הכל נגמר

היי לכולם, זאת פריקה של נער בן 16.
מאוד מתחשק לי לפתוח את הפוסט בשימוש במניפולצייה רגשית כמו: "כל חטאי הוא ששיקרתי לאנשים על הגיל שלי".
אבל אני לא בן אדם של מניפולציות למרות שזאת ספציפית דווקא מתאימה כאן.. but let's begin.

מגיל 8 אני זוכר את עצמי משחק במיקמק, אבל כשהיה נמאס לי עברתי למשחק אחר שאנשים בכל העולם משחקים בו. הייתי משחק עם הרבה ישראלים אחרים בסקייפ עם מיקרופון וגם ניהלתי בכמה שרתים, אבל כל הקטע הוא שהיה לי מנהג קבוע להוסיף שנתיים לגיל האמיתי שלי בגלל שהיו מעיפים אותי אם ידעו את גילי האמיתי - אני תמיד נמשכתי לתכנות ולכן כדי לצבור ניסיון אני עבדתי בעיקר עם ילדים מתלהבים בני מקסימום 15.. הקול הגברי שתמיד היה לי חיפה על השקר הזה.
מדיי פעם צצו בעיות עם השקר הזה, אבל אני עדיין זוכר את הfun והנוסטלגיה של שעות על גבי שעות עם אנשים..

אבל אז כל הכיף במחשב נגמר.
בגיל 11 כשאני מכור למחשב ובקושי הולך לבית ספר - הקבס"ית והרווחה התערבו ושלחו אותי לפנימייה טיפולית. אני אסכם את זה בכך שמילד שמכור למחשב ולתכנות וסגור מאוד במציאות אני פרחתי בגלל הילדים שם. היה חסר לי הרבה רגש בחיים(בעיות עם ההורים) וזה תרם למצב שאמנם ישנו 4 בחדר אבל זאת הייתה החוויה הפותחת והמציאותית ביותר שהייתה לי בחיים.. תמיד הרגשתי שהיה מי איתי.

בגיל 13 וחצי אחרי תהליך של התבגרות(נכנסתי המון כאן לאתר) וניסיון בתכנות - פשוט החלטתי לחזור הביתה כי רציתי וידעתי שאני מסוגל ושאוכל ללמוד בתיכון טוב. עשיתי בלגן לעובדת סוציאלית והיה לי משפט נגדה שיקבע את עתידי - ובו ניצחתי ואז הלכתי ונרשמתי לתיכון רגיל.
מאז אני כבר בתיכון רגיל במשך שנתיים עם ציונים טובים אבל שקר הגיל תמיד המשיך איתי באינטרנט, עד היום בגיל 16 לא היו לי בעיות לדבר עם אנשים על הצבא בגלל שאני יודע עליו דיי הרבה(שרפתי שעות על דיונים באינטרנט, דיברתי עם אנשים שחתמו קבע וכ"ו).. מהתעניינות אישית רבה וגם בגלל שהפרחות והמתלהבים בתיכון פשוט עולים לי על העצבים. אף פעם לא סבלתי את האנשים בשכבות הגיל שלי ותמיד הרגשתי שמורחים לי את הפוטנציאל ושהמימוש הנוכחי היום של בית הספר simply מקלקל אנשים. אני מניח שמיותר לציין שאם הייתי יכול הייתי ניגש עוד לפני שנתיים לבגרות במדמ"ח.


וכאן מגיע החלק האחרון של הפריקה שלי... אני עדיין משחק באותו משחק כבר מעל ל5 שנים ואנשים בני 13 ששיחקתי איתם כבר בצבא והקהילה הישראלית כמעט מתה. העניין הוא שהיה שרת אחד מאוד דומיננטי ב2012 אבל הוא מת לצער המון... ראיתי הרבה נסיונות להחזיר אותו אבל כולם נכשלו מהרבה סיבות.
מה שקרה לאחרונה(שבגללו כל הפריקה הזאת נוצרה) הוא שמצאתי באינטרנט בן אדם רציני שרוצה להחזיר בתכלס את השרת הזה ומייד הבנתי שיש לנו אותו ראש.
נוצר חיבור וכמה שיחות של מעל לשעה תוך פחות משבוע. אני באמת הרגשתי חיי ושמחה בחיים שלי אחרי המון זמן שנשרף לשווא בתיכון.

לאחרונה אני הרגשתי שאני לא מסוגל יותר להיות בבית ספר שאני בו בגלל הרבה בעיות(לאו דווקא קשורות אליי)
והחלטתי לשבת בבית עד שאדע לאן הכיוון בחיים שלי ממשיך תוך כדי שאני מדבר איתו על הפרוייקט.. בגלל הלו"ז הרציני אני החלטתי ללכת להיל"ה(למי שמכיר) כדי שיהיה לי הרבה זמן לעבוד ולהשקיע בשביל השרת שלנו. ... הבן אדם קלט שמשהו לא מתחבר לו(מתי הייתי זמין וכל מיני דברים כאלו) ומייד שאל אותי על זה.

אני לא ילד קטן שמשחק משחקים, הוא היה בTop Priority שלי ואני החלטתי לגלות לו את האמת ואוטומטית עניתי לו שאני בן 16, והוספתי שהלב שלי דופק שהוא יחטוף רגליים קרות בגלל השקר ואכן זה מה שהוא עשה.
אני באמת תכננתי בהמשך לספר לו את הגיל שלי ולא בשלב הדיבורים, כבר קרה לי בעבר מקרה שהעיפו אותי מפרוייקט גדול בגלל הגיל שלי והשקעתי בו הרבה.. והייתי במשך שבועיים בדיכאון.
תמיד אמרו לי שאני מתנהג ומדבר כמו מבוגר, אני משוכנע שהגיל שלי לא מהווה שום אינדיקציה עליי וזאת הסיבה לא לא יכולתי לתת לזה לקרות שוב.. ולכן כרגע אני קצת קרוע רגשית.


יכול להיות שאם מההתחלה הייתי אומר לו שאני בן 16 שום דבר מזה לא היה קורה אבל הוא לא רוצה לעבוד עם בן אדם לא ישר. אני רוצה להתפוצץ בגלל השקר המחורבן חסר המשמעות הזה שניפץ אותי ומה שאני מסוגל לעשות(ודיי הרבה) לרסיסים.