הבן שלי בן 11 כל הזמן בורח ואנחנו מחפשים אותו שעות, למה הוא מתנהג כך?

יש לי ילד בן 11. אני והגרוש שלי לא יודעים מה לעשות איתו. הוא פתאום מחליט להעלם וללכת לטייל עם עצמו במקומות מרוחקים ולא מסתכל על הטלפון שלו. הוא בורח מביה"ס באמצע היום. או כמה דקות לפני שהיום נגמר. השער תמיד נעול אבל בהפסקה או באמצע היום הוא מטפס מהגדר אחורית ופשוט הולך. לפעמים הולך לגן שעשועים, לפעמים סתם מחליט ללכת לטייל עם עצמו בלי לעדכן אף אחד. לפעמים נעלם במשך שעות ומשאיר אותנו מודאגים. לא יודעת מה לעשות, כל שבוע כמעט מזמינים משטרה. הגרוש שלי יוצא באמצע יום עבודה וכך גם אני, לחפש אותו, עושים סיבובים עם האוטו שעות. כל פעם מתקשרים אלינו מביה"ס לומר שהוא נעלם. בפעם האחרונה הגרוש שלי צעק על המורה ועל המנהלת, איך ייתכן שילד בכיתה ה' פשוט יוצא מביה"ס לבד בלי שאף אחד ישים לב. המנהלת אמרה שלא ניתן להצמיד איש מקצוע לכל ילד בכל דקה בשעות היום. לפעמים משקר להם שהוא הולך לשירותים ופשוט יוצא. השומר עושה סיבובים בכל המתחם פעם בכמה זמן אבל אמרו לנו שהשומר לא יכול לשמור על כל סביב הגדר של ביה"ס כי הגדר מקיפה את כל ביה"ס.

אנחנו אובדי עצות ולא יודעים מה לעשות. הוא קטן מאוד ואנחנו דואגים לו. אני לא מתפקדת בעבודה, בכל פעם שאני מקבלת שיחה מהגרוש שלי נופל לי הלב לתחתונים כי אני יודעת שכנראה שוב הוא הלך לקחת אותו ולא מצא אותו.
הוא לא מבין מה לא בסדר בהתנהגות זו, הוא אדיש. מזהירים אותו וצועקים עליו והוא נשאר בשלו ולא מתייחס. הסברנו לו אלפי פעמים שאסור לו לצאת מביה"ס סתם ככה כי יש אנשים רעים והרחוב מסוכן לילד להסתובב לבדו. הוא לא מקשיב.
בפעם האחרונה אחרי שעות של חיפושים מצאנו אותו בקניון בתוך הג'ויסטיק, פשוט משחק עם עצמו כאילו אף אחד לא מחפש אותו בחוץ ושוב באדישות מוחלטת.
עם כמה שצעקנו עליו בדרך חזרה הוא לא הבין מה אנחנו רוצים ממנו.

אנחנו לא משאירים אותו לדקה אחת בלי השגחה, מישהו מאיתנו מוציא אותו כל יום כי אנחנו יודעים שהוא פשוט לא יגיע הביתה. הטלפון שלו זרוק בתיק כל הזמן על שקט למרות שהוא התחנן לאבא שלו והבטיח שאם יקנה לו גלקסי 9 הוא כן יענה לשיחות. ולמרות שקנה את הטלפון שהוא רוצה הוא לא משתמש בו, הטלפון כל הזמן על שקט בתיק והוא לא מסתכל בו בכלל.

אין לו מחסור בכלום ולהפך, אנחנו כל הזמן סובבים סביבו, אני הולכת איתו פעמיים בשבוע לחוג ג'ודו, ואבא שלו הולך איתו פעמיים בשבוע לחוג כדורגל, פעם אחת בשבוע לפחות לוקחים אותו בערב לאכול גלידה או פיצה. כל דבר שהוא רוצה לבסוף קונים לו, החל מטלפון הכי חדיש ועד משחק הכי חדיש, יש לו שפע של צעצועים ומשחקים בבית שהוא לא צריך לברוח לרחוב כדי לקבל, הוא לא סובל ממחסור בתשומת לב - יש לו הרבה חברים - אין לו מחסור באב כי הוא מתראה עם אבא שלו 4 פעמים בשבוע וישן אצלו כל שבת שניה, אז למה?

אנחנו לא יודעים מה ניתן לעשות בסיטואציה שכזו.