מה שהיה בבית הספר הפסיק, אבל בפנים כבר יותר משנה הכל עולה באש, אני לא יכולה להגיד לאף אחד מה אני מרגישה,כי אני מפחדת, ואני גם בטוחה שזה לא מעניין אף אחד..
ביומיים האחרונים אני כבר בטוחה שהכל עומד להתנפץ, אבל אני לא יודעת איפה,ומה יהיה עם המשפחה.. אני ילדה שקטה ובודדה, אף פעם לא הוצאתי את הרגשות שלי בשום דרך, גם כששנה שלמה הילד בבית הספר הרביץ, דחף ובעט בי, כי לא רציתי לקיים איתו.. הוא פשוט פתח חרם בבית הספר, וחברים שלי! הם השתתפו בו. אני שבורה,גם אחרי שהכל הסתיים לפני 5 חודשים. כל כך בא לי לצרוח, ועכשיו כשכתבתי את זה, גם לבכות.בעיקר השבוע כואב לי.
אני יוצאת מבית הספר כבר יומיים ורצה רחוק מהבית עד שאני התעייף,ורק אז חוזרת הביתה. כי אני מפחדת במקום ריצה לפגועה בעצמי שוב. אני צועקת בעצמי.יותר נכון, על עצמי, אני כל כך שונאת אותי. אני לא רוצה להוציא הכל בבכי,אני לא בכיינית. אני כל הזמן חושבת על זה שאני אף אחד. מנסה לא לבכות אבל אני צריך לדבר עם משהו. אני צריך משהו שיהיה לצידי, אני מרגישה נורא. אני לא מסוגלת לספר להורים ולא לאף אחד מהמשפחה. כרגע הלב שלי פועם כל כך חזק, וכל כך חם לי. זו פעם ראשונה שאני מתחלקת עם מה שבי. מקווה שאיכשהו משהו ישתנה. תודה)))
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025