שבר לי את האמון כבר לפני יותר מחצי שנה ואני עדיין לא משחררת, מה לא בסדר בי?

שלום אסקפיפול,

אני לא רוצה להרחיב יותר מדי.. זה פשוט לא משנה.
אבל חבר שלי תקופה ארוכה פגע בי בגלל ידידה אחת שהייתה לו, היה להם קשר בלתי רגיל.. למרות שעדיין אמר שזה רק בגבול הידידות ואני יודעת שהוא בן אדם מאוד ערכי ומוסרי עם הגיון בריא לעומת הרבה מאוד מאנשים אחרים.
לאט לאט אמרתי לו להנמיך הילוכים עם הידידה הזאת, כי זה באמת עבר כל גבול מבחינתי, והוא הבין את זה לגמרי כי הוא יודע שאם המצב היה הפוך הוא היה מקנא ממש.
יום אחד הוא שיקר לי, נסע אליה (קשר אינטרנטי, נפגשו כמה פעמים), יום שלם מרח אותי וחירטט לי דברים לא אמינים שעוד מהרגע הראשון הבנתי.
לא אמרתי כלום, ובסוף בערב אמר את האמת שלא רצה לפגוע בי והיא שיגעה אותו כבר.. וכולי וכולי..
בכל מקרה, סלחתי לו עם לב שבור.
לקח לי זמן לבנות את האמון מחדש, כי אותו יום היה כמו בוסט של פי 10 של כל הקשר שלהם. הוא הרס לי את הלב.
אבל ניסיתי להתגבר ולהשאר חזקה כי אהבתי אותו ובכללי ידעתי שהוא אדם טוב.
אני יודעת שהוא ערכי ומוסרי.. אני יודעת שלא קרה בינהם כלום.. אני מקווה.. השיחות שלהם שמצאתי לא מזמן לא הוכיחו דבר משאמר, רק נתנו לי עוד סיבה לא לבטוח בו, אבל גם על זה התגברתי.
אחרי כמה ימים מאותו יום הוא ניתק איתה קשר לחלוטין כי נמאס לו לפגוע בי והוא רוצה לשמור על המערכת יחסים שלנו כי אני חשובה לו יותר מהכל ושום דבר מהדברים שהוא עשה לא היו בכוונה של לפגוע בי והם יצאו ככה כי הוא היה טיפש והתחרט על הדברים (מילים שלו).
עזר לי להתגבר על כל מה שקרה כשהוא ניתק איתה קשר, כי הבנתי שאין לי ממה לחשוש 24/7 ולחיות בחרדות.
הסיפור יותר עמוק משזה נשמע, ובטח אם הייתם שומעים אותו לא הייתם חושבים שאני משוגעת קנאית. אבל אני לא רוצה לכתוב יותר מדי כי השאלה שלי לא קשורה.

כל הנושא קרה לפני יותר מחצי שנה (בעיקרון מנובמבר והסתיים באפריל), ואני הצלחתי לבנות את החומה כמעט עד הסוף, אבל עדיין לפעמים אני נזכרת בדברים האלה ורע לי. רע לי מאוד.
אכפת לו, הוא תמיד כאן בשבילי, אומר לי שאם אני רוצה להעלות את הנושא אני יכולה כל עוד אני לא עושה את זה בשביל להמשיך לכעוס עליו, כי הוא התחרט על הכל, התחנן לסליחה עם המון בכי וחרטה..
אבל כואב לי. אני עדיין חושבת "איך יכולת?".
כשהבנתי שהוא חירטט אותי, רציתי לשבור לו את הפנים. שיבין עד כמה כואב לי. אבל לא עשיתי כלום..
פשוט סלחתי..
וכואב לי.
מה אפשר לעשות? פרקתי את הנושא המון פעמים בפני המון אנשים, וכלום לא עוזר..