האם כדאי לי להיות שחקן, כן או לא?

היי,
אני מרגיש את הצורך לשתף אותכם ולשמוע את דעתכם. אני אשתדל לקצר פרטים שהם לא בהכרח רלוונטיים למקרה שלי.
אני בחור צעיר ולומד לתואר ראשון, בתוך כדאי התואר, הבנתי שאני פחות מתחבר לתחומים שבתוכו אלא פשוט לבחור לי שם מסגרת על מנת להתבסס כלכלית. והאמת זה נשמע לי מעפן שאני צריך להיות שם מתוך בחירה כזאתי שאני צריך בשביל להתבסס כלכלית וזהו ולא לאהוב את זה מתוך רצון עצמי. על פני זה אני מאוד אוהב את התוכן של עולם האקדמי וכמו שאנו חושבים השכלה זה כלי חשוב עבורנו וברור לי שאני רוצה את תואר הראשון בשביל ידע כללי , אתו אני חווה קושי התמודדות אבל אני לא יכנס לזה עכשיו.

מה שאני רוצה לדבר אתכם, זה ללמוד משחק. מצד אחד אני מאוד רוצה ללמוד משחק, אני מרגיש שיש את זה, כשאני אומר שיש לי זה כלומר אני מרגיש פרפרים בטן ונועדתי לכך. אני לא יודע אם באמת הסיבות שלי מצדיקות את הרגשה שלי.
ברור לי שאני לא רוצה את זה בשביל להתפרסם אחרת הייתי פוסל את זה מיד. קודם כל חשוב לי לציין אני מכור לסדרות דרמות ואפילו רואה אותם סדרות מיליון פעם ושואלים אותי בבית. איך זה לא נמאס לי לראות את זה שוב ושוב, זה הגיע למצב שגם אני שואל את זה אבל אני פשוט נהנה לראות את הסדרות אלה ולא נמאס לי, זה לא מגיע ממקום של נוסטלגיה אפילו. לפעמים אני מדמיין את זה עצמי שם בתוך הסדרות או משחק את הדמויות אחרת, פעם את הדמות הרעה או הטובה או רופא או עו''ד ועוד ועוד. הגעתי למסקנה שאני צריך להיות שחקן. ולפעמים עוברת לי מחשבה שאולי אני מושפע מסדרות זה הדבר הגרוע מכל אם אני לא מודע לכך
.
כמו-כן לפעמים אני מדמיין שהחיים שלי הם הסרט בפני עצמו , קצת פתטי להגיד את זה ,זה נותן לי להכניס לכל מיני דמויות בהם הכרתי או לחקות אבל תמיד אני מעיר לעצמי שאני לא נמצא בתוך הסרט אלא במציאות, חיים הפרטים שלי. וגם נוסף קצת מהאופי שלי הוא להיות דרמטי. אני פשוט מודד את החיים שלי לדמויות שאני צופה. אני בודק את עצמי האם יש לי את היכולת לשחק. יש כאלה שהעירו לי שאני צריך להיות שחקן '' אתה משחק את המשחק יפה''. לפעמים אני לוקח משפטים מהדרמות בהתאם למה שאני אומר. או לפעמים אני מדמיין שיש הפקה מאחורי ואני מצולם כרגע.

עם מה שאני חושב לגבי משחק, אני קצת מפחד מהשלכות של התחום הזה וגם אני לא רוצה להתפרסם אם אתם שואלים אותי, אחד כזה שאני לא אוהב שמדברים עלי ומרכלים עלי פחות אוהב מתחבר לזה. אין לי כוח השם שלי יעלה אצל הציבור. גם אני לא רוצה שהציבור ידע עלי פרטיים אישיים, במילים אחרות אני לא מעוניין לחשוך עצמי ולראות מי שאני מול הציבור אני ירגיש כמו שיימנג שרוצים לפגוע בי. בחור קצת רגיש ולפעמים אני ממש שקוף בשביל להבין אצלי דברים – מבחינתי זו בעיה הגדולה עבורי. שכחתי לומר יש לי מלא מחסומים שאני צריך לשחרר בי.


לסיום מה אתם חושבים, מהאני אמור לעשות לגבי זה, האם לפרוץ דרך לעולם המשחק? אני תמיד חושב על זה ממש אני רוצה או לפעמים מוותר בגלל שאני לא מוכן לקחת את השלכות של עולם המשחק או שאולי זה לא יקדם אותי בחיים מבלי לזלזל בתחום או שזה תחום כ''כ רציני. אני אומר לעצמי שהעדיף לי לצמוח בעולם האקדמי ולהוציא תארים מקדמים.