האם להכנס ללימודי השכלה גבוהה עם רטלין או לוותר ולא ללמוד?

אני בעל add מאובחן.. לא היפר אבל עפיפון בכיתה בחומר הנלמד, וקורא כל דבר הרבה פעמים עד שמבין , ולרוב לא מבין אם החומר הוא קשה כמו מתמטיקה. בעבר השלמתי בגרויות סיימתי ממוצע 95 אקסטרני(במתמטיקה הצטיינתי בכיתה חח) . צרכתי ריטלין ואיתו פשוט הבנתי הכל סוג של איינשטיין.
עכשיו אני תוהה אם להיכנס ללמוד השכלה גבוהה עם ריטלין או לוותר ולא ללמוד, כי אני לא רוצה לחזור לתופעות לוואי (עצבים שזה עושה בתום ההשפעה) גם התחזקתי מאז קצת בדת ואני מרגיש גם שהריטלין קודם כל מוריד ברמה הרוחנית כי אתה בהשפעת סם, וגם בנוסף זה סוג של רמאות וזה לא פתר לי את הבעיה מהשורש כמו שלצורך העניין מישהו עושה ניתוח ואין לו משקפיים יותר. גם הרי זה ברור שאני לא אצרוך ריטלין כל החיים, וזה דבר זמני.. בכל אופן אני אובד עצות ואם לא אמצע טיפול הומופאתי אני ככל הנראה לא אחזור ללמוד נראלי, וגם מה יהיה בעתיד שאפסיק לצרוך אותו ואתקשה בריבוי משימות ובקליטת החומר בעבודה ועוד.. בכל אופן הריטלין נראה לי כמו סוג של אשליה שלא פותרת את המצב מהשורש.
נ.ב
בתקופת הלימודים שהשלמתי בגרויות בעברי, אז נניח היה יום אחד שפתאום ניסיתי ללמוד בלי ובמשך השיעור לא הקשבתי לשיעור שזה היה שיעור חזרה על החומר הנלמד לבגרות והמורה שאלה אותי שאלה שאני בטוח שעם ריטלין הייתי מבין אותה והייתי עונה לה כי הייתי מצוי בחומר הנלמד, ופשוט כאילו לא הייתי בשיעור ממש ככה, לא הבנתי אותה ואמרתי "לא יודע" , וזה מורה שהחשיבה אותי מצטיין בשיעורים שלה ובאותו רגע שהייתי בלי ריטלין פשוט איבדתי אותה ולא הבנתי כלום מהשאלה והיא אמרה לי איך אתה לא יודע והרגשתי נבוך באותו הרגע.ועוד יותר מהחרדה לא הבנתי כלום.. וגם אם זה חומר שהייתי יודע, אז כאילו באותו הרגע הכל נמחק מהמוח.
זכור לי גם שיום אחד ממש לפני הבגרות למדנו ונגמרו לי הכדורים ופשוט הייתי מרחף כזה ונושאים שידעתי פתאום כאילו לא הכרתי והתקשיתי בהם.. משהו מצחיק..
אולי זה בגלל שלא ידעתי לפתח מיומנויות למידה בנוסף לריטלין, זתאמרת גם ש.ב הייתי עושה עם ריטלין וזאת נראלי הטעות שהיית לי כי בסימסטרים הראשונים הייתי עושה ש.ב בלי ריטלין והרגשתי שזה לא הופך אותי לתלותי בזה.. מה אתם חושבים, ואשמח לתשובה כנה אובייקטיבית תודה