רוצה ללכת לאזכרה אבל היא רחוקה ואני צריכה לשמור על אבא שלי. מה לעשות?

שלום לכולם

דוד שלי נהרג ומחר זה החודש שלו. ממש רציתי ללכת לאזכרה אבל זה בחיפה ואני גרה במרכז. חשבתי לנסוע עם אחותי שלוקחת את אימי לשם. אימי וההרוג אחים. אבל יש את אבא שלי שהוא חולה סרטן בן 76 לערך. ולא יכול ללכת. מישהו צריך לשמור עליו. אז יש לי את אחי הגדול שמשחק ראש קטן ולא עוזר בכלום ולא יבוא לשמור עליו. יש לי את אחי הצעיר שרץ המון יש את אחותי שנוסעת לאזכרה וגם מסיעה את אימי. לי אין דרך לנסוע מחוץ לעיר כי יש לי חרדות נהיגה קשות ולא מטופלות. ויש אותי ואת אחותי ויש את אחותי הצעירה שבהריון וגם חולה היום.
מישהו צריך לשמור עליו אבל אני לא מעוניינת לשמור עליו ואסביר למה ועל זה אני רוצה את העצה מכם אם אני צודקת או לא.

היום באתי לבקר אותו והוא ביקש שאזיז לו את הרגליים לצד והזזתי וזה לא היה טוב בשבילו אז שוב ניסיתי ואמר לא טוב ושוב ושוב בסוף אמר לי את לא יכולה לעזור? בצעקה אמר את זה. אמרתי לו שלא! ניסיתי ואי אפשר יותר לצד. אז אמא שלי עזרה לו וזה ברגע שהגעתי ככה קיבל אותי.
אחרי איזה חצי שעה הוא מבקש שאשב לידו אז בכיף באתי לשבת ואז פתאום אומר לי קר לי קר לי קר לי וקשה להבין אותו והוא צועק שאכסה אותו כי קר לו ואני לא מבינה מה הוא אומר כי הדיבור לא ברור. והוא צועק אז אחותי שמטפלת בו באה ברוגע עם חיוך ועזרה. היא מכירה את הדברים ומבינה אני לא הבנתי אותו.
יש לי את רפלקס הבכי מיד באתי לבכות כשצעק עלי ככה. איזה זכות יש לאדם לצעוק על אדם אחר? מה הוא אלוהים? שיצאתי מהבית בכיתי ממש.
לא מתאים לי להיות בחברה של אנשים שצועקים עלי. זה לא נשלט אני נפגעת נורא ובוכה מיזה. ברור שהוא אבא וחולה ומיסכן וסובל ממחלה נוראה שאין לה מרפה ברור לי שהוא חיי על זמן שאול אבל גם הבריאות שלי חשובה ואני לא ילדה אני כבר אוטוטו בת 50. בגלל זה לא בא לי לשמור עליו לכמה שעות ולחטוף צעקות.
לבוא מידי פעם לבקר חצי שעה וללכת לא מעבר. גם לא כל יום כמו שעשיתי עד היום.

מה לעשות? ביקשתי מאימי שתחפש מישהו אחר שישמור רק אם אין ברירה שתתקשר אלי ואבוא.

אבל אני לא רוצה לבוא
ההורים גרים עם אחותי בעלה והילדים תקופה יש את הבן הגדול של אחותי או היותר צעיר הם יכולים לשמור עליו או שיביאו מישהו בתשלום

למה אני צריכה לבוא ולסבול צעקות? והוא מתוחכם עלי צועק על אימי צועק אבל על אחותי או על בעלה או על האח הצעיר שעוזר לו המון הוא לא מרים קול
עלי ועל אימי קל לו לצעוק
מה שאומר שהוא יודע על מי להוציא עצבים ועל מי לא משתלם לו להוציא עצבים.

מה דעתכם ללכת לשמור עליו ולסבול

או לא ללכת ושימצאו פיתרון ?

לאמא שלי היה ברור מראש שאני זאת שאשמור למרות שנורא רציתי לנסוע לדוד. ״לא רינה תשמור על האבא החולה״
גם שהיה בריא היה צועק רק עלי תמיד כי עלי הכי קל לצעוק


חייבת עצה למחר מה דעתכם? מה לעשות?