בצבא והמצב הנפשי שלי הדרדר, מה כדאי לי לעשות?

התגייסתי השנה לצבא (אני בצבא 9 חודשים ) ומאז הגיוס שלי שום דבר לא עבר חלק.כשחזרתי הבייתה בשבת שבשבוע הראשון של הטירונות לא תקשרתי עם אף אחד והסתגרתי לבד בחדר והרגשתי סוג של יאוש . ואח"כ שיצאתי מהטירונות (הטירונות הייתה של יחידה קרבית והסיבה שיצאתי היא בגלל בעייה גופנית ) . הצבא לא ידע מה לעשות איתי וכל פעם שינו לי שיבוץ של בסיס ותפקיד (בממוצע הייתי עובר בסיס כל שבועיים ). ובתקופה הזאת המצב הנפשי שלי התחיל להחמיר בגלל המצב שבו לא ידעתי מה יהיה איתי והייחס הרע שקיבלתי מרוב האנשים שהיו משבצים אותי כששאלתי אותם שאלות על כל מיני דברים שרציתי לדעת הם או קיללו אותי או שיקרו לי
וזה גרם לי לאבד את האמון בצבא ובאנשים בכלל וגם לחרדות כל פעם שאני במצב שבו אני לא יודע משהו לגבי העתיד הקרוב שלי ובאותה תקופה הייתי עוד יותר מסתגר מפעם קודמת וגם שותה הרבה אלכוהול כדי לנסות "לברוח מהמציאות" . בסוף התקופה הזאת שיבצו אותי לבסיס כלשהו שבו החזקתי הכי הרבה זמן והמצב שלי השתפר וחזרתי לתקשר עם אנשים והייתי אמור לעשות קורס כלשהו אבל יום לפני זה העבירו אותי עוד פעם לבסיס נוסף . שיבצו אותי בבסיס קרוב לביית שלי אבל בתפקיד שלא התאים לי מבחינה בריאותית (עבודה עם חומרים רעילים ) . ומפקד שהתנהג אלי בצורה מגעילה וגם החיילים שלו והם היו יורדים עלי ביחד שלא הצלחתי במשהו וגם כשהייתי נחנק מהחומרים הרעילים והיו קוראים לי בכל מיני כינויים מעליבים ובלילה בחדר היו מרעישים ומפריעים לי לישון ומנסים להכריח אותי לסדר להם את המיטה וגם גנבו לי דברים . הרופא בבסיס הוציא לי פטור מהעבודה הזאת ומאז היחס שלהם ניהיה יותר מגעיל אלי והםנניסו להוכיח בכל דרך שאני משקר והכל בסדר אצלי למרות שסיפרתי לו 1000 פעם שבגלל האלרגייה הזאת יצאתי מהטירונות וירד לי פרופיל .
ואחרי כמה שיחות עם המח"ט שבהם סיפרתי לו למה אני לא יכול להיות בתפקיד הזה ולמה קשה לי לישון בבסיס נשארתי בבסיס ועברתי למפקד אחר ואחרי כמה זמן גם התחלתי לצאת יומיות אבל עדיין קשה לי להשאר במקום הזה היחס אלי מחלק מהחיילים במחלקה מגעיל ובזמן האחרון גם חלק מהנגדים מתייחסים אלי בזלזול ומדברים אלי בטון מתנשא ושמעתי אותם מרכלים עלי כל מיני דברים כמו "למה שלחת אותו הוא אדיוט " "חבל על האוויר שהוא נושם" וזה רק חלק קטן ממה שהנגדים אומרים (ציטטי מילה במילה ממה שהם אמרו ) ורוב החיילים במחלקה חושבים שאני סוג של פראייר ומנסים לתת לי לעשות תורנויות שלהם (פעם 1 החלפתי מישהו רק בגלל שהוא היה צריך ללכת להלוויה של סבא שלו ושביקשתי ממנו שיחזיר לי הוא לא היה מוכן להחליף וככה גם מתנהגים כל האחרים ) . ומאז שאני נמצא שם המצב שלי הנפשי החמיר עוד יותר ועכשיו אני עוד יותר לא מתקשר עם אנשים ואני מתעצבן מהר יותר ולפעמים משתגע לגמרי ומשתולל ומרסק כל דבר שאני רואה ורוב הדברים האלה קוראים בבית וההורים שלי כבר לא יכולים לסבול אותי אז התחלתי ללכת לקבן ולדבר איתו על זה והוא שואל אותי במה אני יכול לעזור לך ולי אין תשובה מצד אחד אני רוצה לעזוב את הצבא לגמרי ומצד שני אני רוצה לסיים את השירות שלי כמו כולם . ואני פוחד שאם יעבירו אותי משם אני יגיע למקום רע יותר ושרחוק יותר מהביית ואפילו בסיס סגור או שהקבן בכלל לא יעזור והמצב ישאר ככה . מה כדאי לי לעשות להמשיך להפגש עם הקבן כדי לנסות לצאת מהצבא או לא לעשות כלום ולתת למצב להשאר ככה ?