משקעי עבר מקשר אובססיבי. איך לשנות את המצב?

היי כולם... אז אני נוי, בת 22.
אני אגש ישר לעניין... אז ב 2016 הכרתי את הקשר ארוך הטווח הראשון שלי.
היינו ביחד שנה וחצי וזו הייתה מערכת יחסים דיי מכוערת.
הוא מגיע מבית דתי ועזר לי מבחינה דתית להתחזק (שזה בעצם הדבר היחיד הטוב שיצא לי מהקשר הזה) אבל עם זה הגיעו בקשות כמו - אל תשימי לק בצע מסוים כי זה גס ו"לא צנוע", או אל תלבשי צבע מסוים כי זה מבליט ואל תראי תכניות וסרטים כאלה ואחרים כי יש שם דברים כאלה וכאלה.
יש לומר שהבחור היה יוצא לברים, מועדונים, שותה ומעשן, נמצא באינסטגרם והכיפה הייתה יורדת כשהיה הולך לברים ומועדונים ומעלה תמונות. בקיצור... איך אומרים? דתי לפי דעתי...
בכל אופן, הוא היה עושה מה שנראה לו ומבחינתו לי היה אסור.
מערכת יחסים מאוד כובלת ואובססיבית.
ואין לי בעיה עם הדת... עם צניעות, אהבתי את זה, פשוט הכל היה נורא מוקצן ולא הדדי.
נתתי לו כל מה שיכולתי לתת לבן אדם שאוהבים... בישלתי לו, סידרתי, עזרתי לו במעבר דירה (הוא היה חייל בודד), כשהוא היה מתקשר ב 3 או 5 לפנות בוקר שהוא בבר או מועדון ואין לו איך לחזור הייתי נוסעת אליו ומחזירה אותו... הכל עשיתי כמו בעצם... סתומה.
והוא לא העריך כלום, ידע להשפיל אותי, להרחיק אותי מאנשים מאובססיה וקנאה, היה מקלל אותי ומתחיל עם בחורות מאחורי הגב שלי... כל חצי שעה כועס עליי אם לא "דיווחתי" לו איפה אני נמצאת ומה אני עושה, גרם לי להיות מגעילה לאנשים ולהתנהג בפחד ולמחוק את האינסטגרם... וכל מה הקשר הייתי בתקווה שמתישהו ארגיש שהוא אוהב אותי כמו שאני אותו.
אחרי שנה וחצי של מערכת יחסים מאוד לא בריאה, קיבלתי שכל והחלטתי לסיים את זה.
כמובן שעברתי כל מה שעוברים בפרידה... בכי, תחושת בדידות, פגיעה באגו והכל...
אחרי חודש וחצי בערך הוא ניסה לחזור אליי ואמרתי לעצמי שאני לא יכולה לעשות את זה לעצמי ולחזור אליו (במהלך תקופת הזמן בזוגיות היו פעמים שנפרדנו וחזרנו תוך יומיים כי הוא אמר שהוא ישתנה וכל מיני בולשיט).
לאחר מכן אחרי מעל חצי שנה הוא שוב ניסה את מזלו והפעם באתי בגישה שאולי הוא באמת השתנה והקשבתי לו... הבנתי ממנו שהוא יוצא עם מישהי אבל הוא כן רוצה שנצא כמה פעמים (כשהוא עוד איתה כן? כי הוא לא רואה בה כמשהו רציני ובלה בלה בלה).
הבנתי שהוא כמובן לא השתנה ושאני לא מתכוונת להיות מישהי שהוא ישים בסטנד ביי כשהוא עם מישהי אחרת ובטח שלא אחת שתתעסק עם גבר של אחרת ולא משנה מה היה בינינו (כמובן שגם נורא נעלבתי שזה מה שהוא חשב עליי להיות בתור אחרי שנה וחצי שהוא הכיר אותי ו"אהב" אותי).
אחרי חודשיים הכרתי את הבן זוג שלי עכשיו, קיבוצניק מדהים עם אנרגיות מטורפות, מצחיק ואינטליגנט, אכפתי, חם, דואג, עוזר ובאמת מישהו שסוף סוף גורם לי להרגיש נאהבת! כמובן שלא הכל ורוד ויש מורדות כמו בכל זוגיות אבל זה בצורה בריאה ובפרופורציות.
אנחנו ביחד כבר מעל חצי שנה, חוויתי איתו חוויות שבחורה עירונית בדרך כלל לא חווה... טיולי שטח, פק"ל קפה בכל מקום אפשרי ונסיעות ארוכות למקומות בצפון והיכרות עם חיים קיבוצניקים שקטים. באמת עולם חדש.
עכשיו - הסיבה שפירטתי על הזוגיות הקודמת שלי היא כי אני מרגישה שהיא השאירה בי צלקות שכנראה שמזיקות לי בקשר הקיים. בגלל שהייתי הנשלטת, המושפלת, הקטנה שאמרה "אמן" לכל דבר קטן ושנבגדה, אני מרגישה שבקשר הקיים אני עושה הכל כדי להיות בדיוק ההפך.
אני פחות סומכת, דעתנית וקצת תוקפנית... ואני מנסה לשים לב לזה ולא מצליחה! אני קרירה, פחות אכפתית, אדישה... ויכול להיות שזה נובע בגלל המערכת יחסים הקודמת שלי, אבל מה אני יכולה לעשות כדי לשנות את המצב? אני באמת אוהבת את חבר שלי! הוא בחור מדהים! מיוחד! שטותניק שפשוט באמת אוהב אותי ונותן לי תחושה של ביטחון. הוא גם לא יודע כל כך לעומק מה עברי במערכת יחסים הקודמת שלי כי הוא לא רוצה שאספר לו יותר מדי... הוא יודע רק בגדול...
מה לעשות? אני לא רוצה להרוס את זה בגלל משקעים מהעבר...