מתחילים איתי די הרבה בחורים ממש חמודים (אם זה בלימודים, בברים או סתם ברחוב) אבל תמיד המחשבה שעוברת לי בראש זה שהם תמיד מחפשים דבר אחד או שהם בטח יצורים כי למה שיתחילו איתי (מין אינסטינקט כזה). אך אח"כ, כשאני מעכלת את הסיטואציה, אני ממש ממש מתחרטת על זה שנפנפתי או לא זרמתי. זה דפוק כל כך ואני לא יודעת מה לעשות כי זה לא במודע, זה פשוט בא לי בטבעי.
אני בן אדם שזורם, מדבר וצוחק עם כולם ומלא אנשים תמיד מבקשים ממני עצות שלרוב מאוד עוזרות להם ואני אוהבת לייעץ ולעזור כשמדובר באדם אחר. אך כשזה מגיע אליי ולמשהו מעבר, אני פשוט נסגרת. מה לעשות ? איך משנים גישה ? איך אני יכולה לעבוד על עצמי ולהפסיק לפסול ישר ? זה ממש מתסכל.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025