מדוכא, אין לי כיוון בחיים והאמת שכבר נמאס לי, מה לעשות?

מגיל 17 בערך אני ויתרתי על חיי כי מהגן ידעתי שלא יצא ממני כלום.
היו תקופות שהיו לי יחסית הרבה חברים,2 חבורות.
מסורתיים וחברי ילדות שעזבו אותי עם הזמן ונשארתי בלי אף אחד.
איך אומרים? "זמנים קשים מגלים מי הם החברים האמיתיים".
אין לי חברים אמיתיים.
אין לי שירות צבא בגלל טעויות שעשיתי בעבר,אף פעם לא הייתי במקום עבודה יותר מחצי שנה,מפטרים אותי מכל מקום.
אני עבדתי בסדרנות ומחסנים בעיקר והאמת שנמאס לי מהעבודות שם כי הם מחזירים אותי לאותה נקודה.
המנהלים רוצים מישהו שייקרע את עצמו בשכר מינימום וגם שכשאני עושה את המקסימום זה אף פעם לא מספיק ואחרי חודש-חודשים מפטרים אותי ואז אני ככה:לא עובד כמה חודשים ואז הרוטינה חוזרת.
אני כבר חודש בבית ואני אפילו לא מנסה לחפש,אני לבד רוב היום,אין לי חסכונות,אף פעם לא הייתי במערכת יחסים עם אישה כי אף פעם לא ניסיתי (אני לא בתול)
קרה כמה פעמים כבר שהמשטרה הגיעו עד אליי לבית בטענה ש"אכפת" להם מהמצב שלי,הביאו מטפלת אפילו פעם אחת אבל זה לא התקדם לאף מקום.
אחרי יומיים הכל חוזר כרגיל.
אף אחד לא יודע מה זה להיות בודד.מה זה להיות עם עצמך כשלאף אחד לא באמת אכפת,לא חסר לי כלום מבחינת אוכל וחשמל כי אמא שלי גרושה ומפרנסת את הבית ואחי הקטן עוזר לה אבל היא רבה איתי שהמצב לא יכול להימשך ככה ואני מבין,אבל איך אני אעזור לה אם אני לא יכול לעזור לעצמי?? אני בנאדם גמור,אין לי כבר כוחות,עוד יום עובר.מהלחץ הצאוור תפוס לי.

************גם אם אני אעבוד מעכשיו ועד גיל 45-50 לא יהיה לי מספיק כדי לקנות שירותים במדינה הזו,החיים פה קשים לגמרי,מדינה אוכלת יושביה.איך אני אמור להתקדם ככה?? אז אני בראש של "למה לנסות בכלל?".. היום אנשים עם תואר כבר שנים לא מוצאים עבודה.איך אנשים שורדים פה במדינה הזו?? איך?? רוב המדינה פה הומלסים,חיים מהיד לפה עם השכר דירה פה. הם יודעים שדירה זה סיכוי קלוש פה,אז למה לא להנות ממה שיש??
ישראל זו מדינה קומפקטית סך הכל ואפשר לחיות פה אבל רק אם יש לך כסף ובית ואתה בא ממשפחה אמידה.
אם לא אתה חי מהיד לפה עם היוקר מחייה ההזוי פה.
אם אין לך כסף המדינה הזו היא פשוט גיהנום לחיות פה ואנשים מודעים לגיהנום הזה,אבל שיפוטיים ברגע שאומרים דברים כאלה על ישראל.
אין לי כוח כבר..
הבדידות,הקושי הבלתי ייאומן למצוא עבודה פה,מה יהיה איתי,נמאס לי כבר.נמאס לי להיות לבד,נמאס לי לסבול כבר..שנים על גבי שנים,לא טוב לי ואין לי מושג מה לעשות.

אנשים טוענים שכסף זה לא הכל בחיים,אבל כל הלחצים והעצב והבדידות והחברים והכל נובע מכמה אתה מכניס.ההצלחה של בנאדם שווה לכסף שלו.
למה אנשים הולכים ללמוד? בתקווה להתקבל לעבודה שתכניס כסף טוב.
למה אנשים לחוצים פה כל הזמן? כסף.*************

זמני קצוב..


***האם יש לי תקווה,האם מישהו חווה משבר כזה בעבר?***