הוא לא מאמין שאפשר לחיות עם בן זוג כל החיים, להיפרד או לזרום?

היי
יוצאת עם מישהו 5 חודשים אחרי הרבה שנים לבד.
קשר מדהים ובריא לעומת אחרים שהיו בעבר, הוא נותן לי להרגיש מלכה ומקבל אותי כמו שאני וזה כמובן הדדי. יש בינינו שיחות ואינטימיות וסקס מצוין וגם הרבה מרחב אישי למרות שאנחנו הרבה רוצים להיות ביחד.
עוד לא אמרנו אחד לשני שאנחנו אוהבים אבל זה מורגש וכן מסכימים שמאוד כיף לנו ביחד וכרגע לא רוצים להפרד.
לאחרונה עלו בי מחשבות על הריון, גם בגלל גילי וגם בגלל שכיף לי איתו ואני בטוחה שיהיה אבא נהדר ואני מרגישה שאנחנו צוות טוב ביחד. בנוסף צריכה לחדש חוזה בדירה כך שהכל כזה בסימן שאלה. כמובן שהכל מהול בפחדים אבל אם הפחד ישלוט בנו לא נעשה כלום..
דיברנו על זה בצורה בוגרת ומבינה ואמרתי לו שלא הרגע אבל אשמח לדעת מה הכיוון כדי לדעת שאני לא מבזבזת את זמני. אם יש לו בכלל רצון לילדים ולהמשיך את הקשר. הוא כמובן אמר שמאוד כיף לו איתי ושהוא לא רוצה להפרד אבל שבגדול הוא לא מאמין שאפשר לחיות עם בן זוג אחד כל החיים ומה יהיה אם נפרד. אמרתי לו שהוא לא יכול לחשוב ככה ושהוא צריך להיות יותר אופטימי והוא הסביר שהוא פשוט ריאליסטי ושהוא רואה מה קורה בחוץ. אמרתי לו שאני בניגוד אליו מאוד מאמינה שאפשר אבל שצריך לעבוד על זה ושלא אוכל להיות עם מישהו שחושב כל הזמן שזה לא אפשרי כי זה בסוף יוביל לפרידה. הוא אמר שזה לא קשור אלי או אליו או לקשר שלנו אלא שפשוט הוא מבין גם ממה שקורה סביבו וגם ממה שהיה לו בעבר שזוגיות נשחקת ומתישהו מתחיל להיות יותר רע מטוב. איזה דכאון שככה הוא מרגיש אה? אמרתי לו שהוא עד היום ניצח את הסטטיסטיקה (הוא הסכים) ושאני מאחלת לו לנצח גם את זאת. סיכמנו שהוא צריך לחשוב על זה ולהבין אם הוא מוכן לשנות גישה ולהפרד מהאמונות המגבילות שלו ולנצח ביחד את הסטטיסטיקה. אבל אני מרגישה שגם אני צריכה לחשוב אם אני מוכנה להמשיך להיות עם מישהו שככ לא מאמין בזה. מאז השיחה לקחתי צעד אחורה, הלב שלי נכנס לפורמט הגנה ואני מרגישה כאילו אנחנו נפרדים. הוא כמובן כל שניה מחבק וקורא לי ומתקרב יותר.
אשמח לשמוע מה דעתכם. לתת לו זמן לחשוב ואם הוא בעניין לנצח את הסטטיסטיקה ביחד? להפרד? לזרום בלי להגיע להחלטות ולחיות בסוג של אי וודאות?