כדאי להמשיך את הקשר הזה או עם כל הקושי הקשה לסיים את זה?

זה היה קצת ארוך אשמח לשמוע מימכם
מה הייתם עושות במקומי
אני בת 22
אולי זה גיל צעיר כן אני מחפשת גבר שבעזרת השם יוביל לחתונה להקים בבית מזה מה שאני כיום מחפשת, אבל רק עם באמת המצאה תגבר האמיתי והרציני, לא מעניין אותי מסיבות ולא אלכוהול
עברתי הרבה בחיים שלי חיים לא קליים זהווו הספיק ליייי רוצה להקים בית משפחה משל עצמי וילדים בעזרת השם ושיוכל כבר לעניק להם את כל מה שהיה חסר לי בחיים.

אני לבד אין לי קשר עם המשפחה לא דודים לא כלום אני נטו לבד
הרבה שנים,אני חייה לבד כבר 6 שנים עברתי יותר מיידי דברים בחיים ,חברות נשואות נותק הקשר , קשה לי להתחבר לבנות כייידי להכיר חברות, כי אני ךא חייה בעולם שהיום רוב הנערות בגילי חיות אלכוהול סיגריות מסיבות מעדונים לא חייה תעולם הזהה
אני מאוד מסורתית הצניעות הכבוד שלי חשובים לי מאוד.
תמיד אחלתי לעצמי זוגיות אמיתית ואוהבת והמשפחה שלו תהיה בישבילי משפחה שאף פעם לא הייתה לי, ובעזרת השם הגבר שלי היה בישבילי אבא אמא הכתף התומכת ויתן לי הרבה חום ואהבה שכל כך חסרים לי וגם אני ידע לעניק בחזרה בישביל הגבר שלי, שבתות שנהיה ביחד ולא היה בודדה כמו שהייתי לבד בשבתות תמיד.

אני ניכנסתי לזוגיות אנחנו אפילו חיים ביחד , זוגיות לא הכי קלה נגיד ככה, אצלנו הכל קרה מהר,, נגיד כאילו שהכל התחיל מהסוף

הוא נירא לי עדיין חושב שהוא רווק שאין לו זוגיות , פירגנתי לו בכיף שישי בערב אחרי הקידוש צא עם חברים תהנה תבלה(מבפנים צובט לי ששישי בערב נשארת לבד בבית ) אבל עדפתי שיקדיש לי תזמן בשבת בבוקר /צהרים ונילך נטייל נעשה דברים ביחד , כי שיננו עובדים קשה כל השבוע בערב בלי כוחות גמורים מעייפות אז לא יוצאים בחמישי הוא גם עובד לילה אז גם לא יכולים לצאת מה שנשאר זה שישישבת

הוא בא ואומר לי אני יעשה למה שהייתי רגיל בשבת בצהריים ללכת עם חברים לים למשפחה לסבא סבתא דודים , ושאני ישאר בבית או לעשות שבת אחד שמשאיר אותי שבת בצהריים לבד ושבת אחת הולך לו לטייל ולהנות צבט לי מבפנים אפילו כאב ( אני רושמת את זה עם דמעות בעיניים, כואב לי מבפנים ששבת בצהריים הולך למשפחה חברים ואני נשארת לבד בבית כי לי אין משפחה לא כלום אני לבד הוא היחיד שיש לי כרגע )
עם לפרגן לו בשבת שיהנה ואני ישאר לבד? (הכרתי כבר את כל המשפחה שלו)הוא לפעמים גם מתנהג אלי בזלזול ולא מעריך , נתתי מעצמי הרבה בישבילו גם שלא יחסר לו כלום , למרות שההורים שלו דואגים לו להכל , דואגת לו להכל קמה בבוקר דואגת לו לאכול לבוקר לעבודה בגדים מקופלים על המיטה מגבת והקפה כבר שלו מוכן כמו מלך חייי חוזר מעבודה מחכה לו אוכל חם בגדים נקיים על המיטה ומגבת.
הוא בא ואומר לי שהוא מעריך אותי שטוב לו איתי מבפנים לא מאמינה לו בכלל

הוא גם אמר לי אני לא צריך לקחת אותך לכל מקום שאני הולך.

** הקשר שלנו התחיל לא צפוי הוא בכלל בא למטרה של סטוץ ניסה לקנות אותי במילים ומשפטים כאילו שמחפש קשר רציני שניפגשנו הוא ראה שאני לא טרף קל ולא קיבל מה שבאמת רצה, והערב נגמר כל אחד הלך לביתו יום למחארת שלך לי הודעה וזה ואחרי יומים הוא אמר לי שהוא רוצה שאני יבוא לשבת אליו ולהכיר תהורים שלו מאז ככה התחיל הקשר שלנו (( רק אחרי שבועים שלוש הוא סיפר שהוא בכלל לא רצה קשר שרצה רק סטוץ מימני , וזה בא לו בהפתעה))
אני תמיד מנסה לבוא לדבר איתו ולהגיד לו מהמפריע לי מה אני מרגישה אבל הוא לא מתייחאס לפעמים צוחק לי בפרצוף , אין לו סבלנות/כוחות לשיחות נפש או לדבר.
מרגישה כאילו אנחנו ידידים שגרים יחד ופעם בשבוע שבועים נוסעים שבת להורים שלו.
אני לא יודעת מה לעשות מתוסכלת מבולבלת מאוד.