מרגישה שלחבר שלי לא אכפת ממני כשהוא בצבא

היי, שמי לבנת בת 22 מהצפון. חבר שלי גדול ממני בשנה קצין בצה"ל , כבר שחודש משרת בדרום הרחוק. יוצא חמשושים (לעיתים סוגר שבועיים ואנו נפגשים פעמיים לשבועיים).
אנחנו יוצאים כ 4 חודשים. עד לפני חודש בן זוגי שירת ממש קרוב לבית שלי בצפון. היינו נפגשים הרבה פעמים במהלך השבוע וגם בסופש , ישנים ביחד וככה מתראים הרבה ובונים את הקשר בצורה טובה.
בחודש האחרון חברי התקדם בצבא ועבר לבסיס חדש בדרום הרחוק. הוא שם רק חודש וכבר מתעלם ממני לחלוטין. אין שיחות טלפון , כמעט בלי הודעות.. מתייחס אלי רק לקראת יום חמישי שאנחנו אמורים להיפגש. דיברתי איתו על זה ואמרתי לו שאני מרגישה שיש לי חבר רק בסופ"ש, שהוא מתעלם ממני כשהוא בבסיס ושאני מרגישה שיש לו 2 "חיים" , אחד בצבא ואחד בבית. הוא בקושי מתעניין בי, בקושי שואל, מדבר רק על עצמו, מתלונן ואני תמיד מעודדת. וכשאני משתפת עלי הוא ישר חוזר לדבר עליו.
יש לבן זוגי אגו מאוד גדול ואנוכיות, הסתדרתי עם זה עד כה, אבל המעבר לבסיס החדש מוציא ממנו את זה יותר, קשה לי להתמודד עם זה ולהתחנן לשיחת טלפון ממנו או להודעה חמה ולבבית. אני בחורה חמה, אוהבת , מתעניינת , שנמצאת תמיד פה בשבילו. ועצוב שאני לא מקבלת את אותו היחס עכשיו. דיברתי איתו על זה והוא טוען שהוא עסוק שם , שבקושי יש לו זמן לדבר ושהוא לא מדבר אפילו עם המשפחה או החברים שלו, שבכל רגע פנוי הוא מדבר איתי כשהוא יכול ושהוא חושב עלי תמיד ואכפת לו ממני .חייבת לציין שהוא לא קרבי, הוא בתפקיד משרדי, זמין לאינטרנט , טלפון עם שיחות ופלאפון תמיד עליו.
הקטע שהוא תמיד מחובר בוואטספ ולא שולח תמיד הודעות. אני רואה אותו בפייסבוק שעות מחובר , ולא מבינה למה הוא לא מדבר איתי אפילו לכמה דק'.
הוא טוען שהוא מעדיף לדבר איתי בלילה בשקט כשהוא לבד בחדר, אבל בעיניי זה רק תירוץ(וגם השיחת טלפון המיוחלת הזו לא תמיד מגיעה, ואם כן זה בשעות הלילה הקטנות).
אני גם בחורה עובדת אני צריכה לישון בשעות מוקדמות יחסית , קשה לי להישאר ערה בשביל לדבר איתו אז לעיתים אני הולכת לישון ויוצא שאנו לא מדברים יומיים בטלפון או שלושה ימים , והוא בשלו.. לא מראה שאכפת לו ומתכתב איתי בוואטספ ומנסה לכפר על זה בכינויי חיבה ונשיקות.
מעבר לכך קשה לי לסמוך עליו בעיקר בגלל שהוא בצבא, כל היום מוקף בבנות , חיילות, קצינות. ויש לו אופי חברותי הוא פלרטטן כזה.. בנות מאוד נמשכות אליו ואוהבות אותו, יש לו הרבה ידידות וקשה לי עם זה שהוא מקדיש להן את תשומת ליבו ולא לי.(כולן יודעות שיש לו חברה, אבל .. עדיין לא סומכת עליהן ).
אני החברה שלו.. (בקצב הזה לא לעוד הרבה זמן), אבל אני מרגישה שהוא לוקח אותי כמובן מאליו .
עשיתי לו הרבה שיחות, הסברתי לו עד כמה חשוב לי לשמוע את הקול שלו במהלך היום.. במיוחד כשהוא רחוק ממני פיזית. אבל הדבר לא משתנה, הוא מתרץ שהוא עסוק בצבא , ושהוא ישתדל אבל לא משתנה כלום).
היום אנחנו אמורים להיפגש, ואני כבר לא יודעת אם להגיד משהו או לא, איך להתנהג מה לעשות. בסופשים הכי כיף לנו בעולם, אנחנו יוצאים למסעדות, סרטים , נפגשים עם חברים שלו ושלי, מבלים , נהנים , מקיימים יחסי מין, וסתם מסתלבטים ונחים ומשתפים אחד את השני בדברים.
אנימרגישה שמאז המעבר שלו לבסיס החדש אכפת לו ממני הרבה פחות, יותר חשוב לו לטפח קשרים עם החברים החדשים בבסיס. והוא מזניח אותי, אני גם לא רוצה להיות חברה נודניקית ותמיד לקטר על זה .
אני מאוד סובלת.. גם ככה אנחנו כבר לא מתראים במהלך השבוע, אז יותר מכך גם יש לנו חוסר תקשורת. קשה לי :( עצות?