שלום לכולם,
הכל התחיל לפני שנתיים ומספר חודשים. הכרתי את בן זוגי הנוכחי והתאהבתי בפעם הראשונה. הדבר הכי טוב שעשיתי בחיי הוא להתחיל איתו ומשם המשכתי להיות מאושרת. כמו בכל זוגיות, יש בעיות ואצלנו הבעיות היו רבות ורובן היו מתפתחות לריבים, בכי ואכזבות. אני מאוד רגישה וזה לא תמיד פועל לטובתי.
יש ביננו פערים, מחלוקות ודעות שונות לגמרי. לאחר כשנה וחצי החלטנו בהחלטה משותפת לסגור את הבסטה ונפרדנו בצורה הכי יפה שיכולה להיות. היה לנו קשה, לו במיוחד ורק אחרי שחזרנו הבנתי כמה אני צריכה אותו בחיים שלי. המשיכו להיות לנו הרבה מריבות, יש לנו מנטליות וגישה שונה לחיים, הרבה פערים שהרגשנו שגורמים לכך שהמערכת יחסים מתפוררת ויחד עם זה, המשכנו לאהוב אחד את השנייה. בתקופה לא פשוטה, יצאתי לבירה עם ידיד. מפה לשם - בגדתי. לא הצלחתי לנשום כמו שצריך במשך שבוע שלם. עשיתי לו את הדבר שהוא הכי מתעב בעולם.
חשבתי וחשבתי, הרגשתי מתה ובפנים והחלטתי לא לספר לו כי ידעתי שזה יהרוס אותו. עברו עוד כמה חודשים ועכשיו, הגעתי למצב שאני מרגישה שהפרידה צריכה להיות סופית. אני אוהבת אותו, הוא אוהב אותי, אני יודעת שאם אפרד ממנו זה ישבור אותו, אם אספר לו המצב בכלל יהיה נוראי - אז האופציה הזאת לא באה בחשבון.
אני לא מסוגלת להחזיק את זה יותר בלב ויודעת שהצעד הנכון הוא להיפרד. לא מגיע לו כזה דבר ושאמשיך לשקר ככה.
אשמח לעזרה, דעות כנות וכמובן איך להמשיך מכאן ולהיפרד בלי שזה יהרוס את שנינו (למרות שזה מגיע לי, אשמח להימנע מהערות פוגעניות.
תודה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025