האם להתחתן למרות אחיו?

היי כולם,

אני שואלת כאן כמקום היחיד שיש לי לשאול את השאלה ללא שיפוטיות, ללא הבושה שאני שוקלת לעזוב את האהוב היקר שלי מזה 7 שנים.

הכל התחיל כשבן הזוג מזה 7 שנים הציע לי להתחתן איתו והסכמתי לפני כחודשיים. מאז אני מבקרת את משפחתו לעיתים תכופות (מה שלא היה כך עד אז כי אנחנו והמשפחה שלי גרים ועובדים במרכז ושלו בדרום).
בהתחלה היה לי קשה עם המשפחה שלו בכללותה כי הם מאוד שונים מהבית בו אני גדלתי. למרות זאת במהלך השנים למדתי להכיר אותם טוב יותר והיום אני אוהבת ומעריכה את ההורים של בן זוגי. אני יודעת שהם עושים מאמץ אמיתי וכנה כדי שניהיה בקשר טוב ולכן גם אני עושה את אותו הדבר מהצד שלי.
לעומת זאת, עם אח שלו זה סיפור אחר.

אח שלו הגדול הוא גבר בן 32 שגר עם ההורים. לאחרונה הוא נכנס למערכת יחסים ראשונה עם בחורה מהמרכז שאפילו הציעה לו לעבור לגור איתה במרכז אבל הוא סרב.. למה זה רלוונטי? כי מצד אחד הוא מאוד תלוי בהורים של בן זוגי ולמרות הגיל שלו לא מוכן "לנתק את חבל הטבור" מהם אבל מצד שני הוא מאוד שיפוטי וקנאי לגביי החיים המשותפים של ושל בן זוגי.
אין פעם אחת שאנחנו נפגשים והוא לא זורק לי כמה מילים שעושות לי צביטה בלב/ כעס/ פוגעות ברגשותיי בדרך כזו או אחרת. לפעמים זה אפילו לא מה שנאמר אלא איך שהוא מתנהג כלפי כל המשפחה ומשפיע בין היתר עליי.
בעבר שתקתי להתנהגות הזו מכיוון שהוא בחור מוזר וקצת חריג ובגלל שראיתי שכך כולם נוהגים כלפיו. בהמשך החלטתי שאני לא מקבלת את זה שהם בוחרים לשתוק והתחלתי להגיב לו כל פעם שהוא מעלה בי תחושות לא נעימות. זה לא עזר והוא ממשיך להתנהג כמו שהוא.
בכללי אני לא חושבת שהוא בן אדם סימפטי או שהייתי מבלה איתו מיוזמתי. לרוב אני סולחת באיזשהו שלב מתוך רחמים על המוזרות שלו בשילוב עם נסיבות החיים שהוא בחר לעצמו ולא מיטיבות איתו. אבל האם זו המשפחה שאני רוצה לעצמי??

בעקבות החתונה עלו בי מחשבות על חשיבות המשפחה עבורי. נזכרתי בחלומות מהעבר על משפחה גדולה שרציתי להשתייך אליה- חלום שויתרתי במהלך השנים כי גם אני וגם בן זוגי ממשפחה קטנה ולהביא הרבה ילדים בשלב הזה (אפילו 1) לא באה בחשבון.

אתמול ההורים של בן זוגי קנו לנו מפה לבנה יפה וגדולה לחגים (לכבוד מעבר הדירה שלי ושל בן הזוג) מתוך רצון שאת החג הבא נחגוג כולנו יחדיו כמשפחה בבית שלנו. אני נפגעתי ומההתנהגות של אחיו וכרגע אין לי שום רצון לארח אותו בביתי. מן הסתם שהוא וההורים של בן הזוג זו עסקת חבילה.

מה הייתם עושים במקומי או מיעצים לי? האם לפרק את הזוגיות עם הבן זוג שאני אוהבת מאוד מאוד ומעריכה עד אינסוף? שעברנו יחד כל כך הרבה ואני מצפה לעתיד המשותף שלנו מידיי יום? זה שאני קמה לצידו והולכת לישון איתו?
בגלל אחיו??? האם זו סיבה לא לעשות חגים יחד או שעליי להבליג??
והשאלה הכי חשובה - האם בעתיד הקשר שלי ושל אחיו עשוי להחריף עד כדי פגיעה בטיב הקשר עם בן זוגי היקר?


מעריכה את מי שקרא הכל ואודה אם יגיב!
שלכם, אחת שמתלבטת.