איך נהנים בתואר?

מאז שהתחלתי ללמוד וגם לפני תמיד שמעתי שזה התקופה הכי טובה בחיים... שצריך להנות וזה כיף וכו וכו... עכשיו אני בשנה השניה, ואני לא אגיש שאני סובלת או רע לי אבל אני באמת לא מבינה מה כזה כיף. מצד אחד יש לי יחסית הרבה זמן פנוי ואני לא נשאבת לעבודה שגרתית ומשעממת אבל מצד שני שום מקום עבודה לא לוקח אותי ברצינות כי אני לא יכולה לעבוד בשעות שמתאימות לכולם עצם היותי סטודנטית. בשנה הראשונה אמנם התרגשתי יותר מהתואר, אנשים חדשים, היה לי חבר. עכשיו שאני בשנה השניה כבר חוויתי חופשת סמסטר, הכרתי אנשים, יצאתי גם לדייטים, עבדתי בבר, אמנם לא הייתי שיא הביילנית כי אני פשוט לא כזו ואני לא אשקר גם אין לי הרבה חברים. התחברתי למספר מועט יחסית של אנשים בתואר שלי ואני לא באמת יודעת למה זה קורה וקרה.
אני די השלמתי עם זה שאין לי כל כך מה לעשות עם זה ואני לא יכולה להיות חברה של כולם וגם המרדף אחרי חברים מאוד קשה לי. אמנם לצאת לדייטים מרגיש לי כמו משהו לגיטמי אבל לחפש מרגיש לי כמו משהו שקורה יותר בטבעיות..
בכל מקרה אני כן חברותית ואני מכירה הרבה אנשים בתואר שלי ויש לי גם שתי חברות ממש טובות פשוט בגלל חופשת הסמסטר התרחקנו וכל אחת בחיים שלה...
אני מנסה להבין ממה יש להנות ולנצל כל רגע על מה כולם מדברים? מה זה אומר לנצל את הזמן הזה? אני אמורה ללמוד, להוציא ציונים טובים, וגם לשרוד, לעבוד וכן לפעמים גם להנות ולהכיר חברים אבל סהכ אני עדיין במרוץ החיים כמו כולם ובסהכ כן באלי כבר להכנס לתחום שלי ולעבוד וזה לא כזה מצליח
אז האם יש משהו שאני לא רואה וצריכה לראות , האירו את עיניי??
מה אני אמורה לעשות ב"ניצול" זמן הזה??
אני עסוקה בללמוד ולעבוד , יש לי תחביבים כמובן ואני גם עושה ספורט
איך אני יכולה להפוך את הזמן בתואר ליותר כייפי ובאמת להנות ממנו יותר כמו שכולם אומרים ??

נ.ב - אני לא רוצה שתרחמו עלי, אבל לצערי גם יש לי מחלה כרונית שמטרידה אותי ומעסיקה אותי דבר שאולי קצת מוריד מהכיף ומהגיל שלי. למרות זאת אני עדיין מפיקה את המיטב מתי שאפשר... אבל זה כן משהו שהורס לפעמים כי זה התעסקות/ עייפות/בדיקות/ תרופות שזה בכלל לא כיף.

אשמח לעזרה/ טיפים וחוות דעת שתוכל לתת לי הכוונה לאיך לשפר את המצב ואת הראייה שלי על התואר..
תודה!