רבתי עם החברה היחידה והכי טובה שלי, להשלים או לוותר?

היי, לפני חודש ומשהו רבתי עם חברה שלי, החברה היחידה שהייתה לי בחיים האלו.. היא רבה איתי על שטות פשוט שטות מסכנה והיא תמיד רבה איתי על דברים מפגרים ויוצא שאנחנו לא מדברות ושחזרנו לדבר? אני תמיד הייתי זאת היוזמת זאת שמנסה להשלים, והיא בכלל לא מנסה! וזה מרגיז אותי, למה תמיד אני זאת שצריכה לבוא עלייה על ארבע ולהתחנן שנחזור לדבר? ואם לא אני, אז יתפוצץ העולם ולא תעשה כלום פשוט כלום! ובעצם מה אכפת לה ? יש לה חברים, אז בשביל מה היא צריכה אותי ? ולי האמת שאכפת כי אני באמת אוהבת אותה אבל היא לפעמים עולה על כל גבול! והיא החברה היחידה שיש לי ומסתבר שטעיתי, כי עכשיו אני רואה ושמה לב להתנהגות שלה בכיתה אליי, מספיק שאני כמו אוויר בכיתה ושאף אחד לא מסתכלת עליי ולא מתייחסת אלי היא בדיוק כמוהן, וכרגיל אני אוויר.. אם להגיד את האמת, אני רוצה להשלים איתה ולדבר כמו שדיברנו אז .. אבל שאני חושבת על זה, חושבת על כמה שסבלתי תקשר שלי איתה איך שהיא איימה עלי שתספר הכל לאמא שלי בגלל שאני מתכתבת עם אנשים שאני לא מכירה, אני פשוט נגעלתי ממנה! כי ראיתי תפרצוף האמיתי שלה, ומה שהיא כתבה לי בוואטסאפ שלא אכפת לה שכמה בנים מהעיר שלי יזיינו אותי יפשיטו אותי יקרעו לי תצורה אבל לא להיפגש עם אנשים שאני לא מכירה, אני באמת לא מבינה היציאה המפגרת הזאת כי היא לא מבינה כלום! אבל איך שהיא יצאה עליי? באותו רגע רציתי פשוט להתאבד, כי היא כל כך פגעה בי והמילים האיומות שלה שאני לא יכולה לתאר את כל הזבל שיצא לה מהפה, ושניסתי להסביר לה שזה ממש לא מה שהיא חושבת! כי האנשים האלו ? הם היו איתי בכל רגע בחיים! אני מכירה אותם בערך שנתיים/שלוש ובזכותם אני עדיין חייה כי באמת שאני מרגישה הכי פתוחה והכי חופשייה איתם וצוחקת איתם (אם לא הבנתם, זה לא רק בנים, זה בנות גם הרוב זה בנות) ובגלל שלא היה לי אף אחד בחיים והייתי בודדה אז דיברתי איתם והם העלו לי תמצב רוח וכן הכרתי מהצאטים באינטרנט אבל לא מהצאטים איפה שכל הסוטים, מצאט באיזה אתר שהיינו כזה חבורה ו, אוף אני לא יודעת איך להסביר לכם את זה כי אני לא יודעת אם תבינו אבל שאני מנסה להגיד לכם שאני פשוט משתגעת .. להשלים איתה ? או שפשוט אשכח אותה ואוציא אותה לגמרי מהחיים שלי ? :/