אני יוצא עם מפורסמת אבל מרגיש שזה רק בשביל הפוזה. לחתוך?

אני עובד באולפן הקלטות נחשב בארץ ולפני שבוע בערך הגיעה אלינו מישהי מפורסמת יותר צעירה ממני ליום הקלטות. היה יום קשוח, עבדנו כמו משוגעים, גם אנחנו וגם הצוות שלה, היה קשה אבל כיף והספקנו המון. במהלך היום עשינו די הרבה הפסקות וכולם תמיד יצאו לעשן בחוץ חוץ ממני וממנה (אנחנו לא מעשנים) ויצא לי הרבה פעמים לדבר איתה לבד.
היתה בבירור משיכה כי אני נראה די טוב (לדעתי) וגם היא חמודה ממש, אבל לא לגמרי הטעם שלי באופי וביופי. מצד שני כל הזמן שדיברתי איתה היה לי בראש, פאק ביוטיוב היא כוכבת אבל הנה היא פה יושבת איתי וכל הזמן נוגעת בי (נגיד דוחפת אותי בכתף, או מראה לי משהו בטלפון ונצמדת עם הצד של הגוף)
כשדיברנו אז היה לי ברור שהיא בעניין שלי וזה גרם לי להרגיש אחד למיליון. (היא באמת ממש מפורסמת)
התחלנו להתכתב כמעט כל יום ונפגשנו איזה חצי פעם באירוע ועוד פעם לקפה כשעבדנו באותו בניין.
החברים שלי עפים על מה שיש לי איתה, אני מסתובב בעיר כמו איזה בראד פיט, מרגיש שאני הכי מבוקש בארץ, היא שולחת לי תמונות מאחורי הקלעים של במות, כל סלפי שהיא עושה עם כל כוכב גדול, אני רואה אותה כל הזמן בטלויזיה, היא מספרת לי דברים על מאחורי הקלעים שבחיים לא דמיינתי שיכולים להיות, אני מרגיש שהיא חושפת אותי לעולם מטורף שלא הכרתי, מסיבות בלוקיישנים שלא ידעתי שקיימים, אנשים עם מלא כסף שהם חלק מהיומיום שלה, כל השיחות איתה. לפעמים כשמישהו אומר עליה משהו בתור מפורסמת בלי לדעת שאני והיא בדיבור צפוף זה גורם לי להרגיש כמו איזה סוכן מוסד ואני נהנה מזה.
בקיצור התחלנו לדבר על להפגש.
אבל אני מרגיש שאני עושה את זה ומקדם את הקשר איתה רק בגלל שהיא מפורסמת. אם היא היתה נובאדי אז לא הייתי שם עליה.
אבל אני פשוט מדמיין את התגובות של כל האנשים שידעו שאני והיא יוצאים, מדמיין את התמונות שלנו ביחד בהשקות, מדמיין את החברי ילדות שלי שמסתכלים בפיד ורואים אותי איתה ביחד. מדמיין את הראשים שמסתובבים אחרינו. מדמיין איך החברים שלי הולכים להשתגע. מדמיין בחורות שזרקו אותי רואות אותי איתה באינסטגרם.
אני לא כזה מתלהב ממנה, אבל זה פשוט יותר מדי טוב בשביל לוותר על זה.
מצד שני, איזה עלוב זה שאני רוצה את כל הפוזה הזאת.
איזה עלוב אני שמה שמעסיק אותי זה "מה יגידו".
למה אני לא יכול להיות מעל זה? מה אכפת לי מהאקסיות שלי, מה אכפת לי מאנשים אקראיים ברחוב שאני לא מכיר, החברים הטובים שלי יאהבו אותי גם בלעדיה.
אבל עם יד הלב, אני לא בודהה ואני לא מצליח להתעלות מעל זה, פשוט בא לי על ההרפתקה הזאת לאיזה חודש חודשיים. לטעום את העולם הזה.
בחיים לא עניין אותי פרסום, ולא חשבתי שזה משהו שימשוך אותי אי פעם, האמת שקצת הרגשתי התנשאות על אנשים שהולכים לריאליטי. אבל עכשיו כשזה כל כך קרוב אני פשוט מרגיש צורך אדיר ללכת על זה.
מה לעשות?
לפתח את זה איתה?
לחתוך?