נמאס לי להיות שק החבטות בחבורה. איך להתמודד?

היי.. רציתי למצא מקום טוב לפרוק את מה שעובר עלי.. מקווה שלא אחפור יותר מידי :v
(רצוי לציין שאני לא הומופובית)

אז החבורה שלי בנויה מחמש בנות ולפני כשנתיים הצטרפה אלינו נערה שהיא לסבית, לי הייתה קצת בעיה איתה מההתחלה, לא שהראתי אותה אבל קצת היה לי קשה להתחבר אליה...
אחרי שנה בטיול שנתי היא (הלסבית) ועוד נערה מהחבורה החלו להסתובב יחד הרבה בקטע מציק, הן ישנו באותה מיטה אפילו... זה קרה כשלאותה חברה חלו בעיות במשפחה, גירושים ודחייה לזוגיות החדשה של הוריה.
ישר אחרי הטיול שנמשך שבוע החברה הודיעה לכולן שהיא יוצאת מהארון ( ציטוט "אני נמשכת רק לגברים ואל ** ") עכשיו בואו, אם את נמשכת רק לגברים ואישה אחת, את באמת קוראת לעצמך לסבית?
אני אציין שכל החבורה הייתה נגד זה שתתפתח זוגיות בין השתיים.
אחר כך החלו הבעיות, הייתה לי סלידה קלה מזה שהן התמזמזו מולי, ממש מזמוז, הן מכניסות ידים למכנס אחת לשניה, מתנשקות וממששות אחת לשניה את החזה מולי, אני לא הומופובית או משהו אבל אם הייתי רוצה לראות זוג מתמזמז הייתי הולכת לפורנהאב...
ביקשי מספר פעמים שלא יעשו את זה מולי, התגובה שלהן הייתה לכי זדייני ואחר כך הן לא היו מדברות איתי כל היום.
אחר כך הן החלו להפיץ שאני הומופובית, כלבה, זונה וזבל, שאני חברה גרועה ושאני אמורה לקבל את זה שהן לסביות.
אחרי שבוע בחבורה החלו להריץ דחקות שאני בסופו של דבר אהיה טראנסית כי אני "מכחישה את זה".
אחרי יומיים כבר הזוג הפיצו שאני טראנסית בגלל המראה שלי, שאני נראית כמו גבר ושאני מכוערת.
בהפסקות הן היו מטרידות אותי, מתמזמזות לי על השולחן כשישבתי שם, נשענות עליי בזמן שהן מתכרבלות ומתנשקות בכוונה ליידי (ציטוט "חחח רצינו לדעת מתי תבחיני"), הן היו דוקרות לי את החזה בפתאומיות, וצוחקות בקולי קולות בזמן שהן צועקות שאני שטוחה ושהחזיה שלי מלאה באויר.
כעבור קצת זמן הלכתי לידידים אחרים, שם גם החלו לצחוק על זה שאני שחומת עור, שאני 'כושית' (אני צבע מוקה...) לא נפתח בזה שרובם בנים ובגלל הטרנד בטיק טוק הם צוחקים עלי שאני אישה ושאני צריכה להיות סגורה במרתף.
לפני לא זמן רב הייתה מריבה ביני לבין ידיד של החברה הלסבית, הוא קילל את אחת החברות שלי, אז יצאתי עליו והוא אמר לי שאני זונה ולא פלא שיש עליי שמועות שאני טראנסית מכוערת, צריך לציין שמעולם לא פגשתי את אותו בחור ושככל הנראה החברה הלסבית ריכלה עליי ודברים רעים נאמרו שם..

התחיל להתפתח לי ביטחון עצמי נמוך לגבי המראה שלי, מה שפוגע קשות בזוגיות שלי.. אני שונאת את הקול שלי, את המראה שלי, את עצמי... בגלל שהוא שוהה בחול מטעם לימודי הרפואה שלו הוא לעיתים מבקש לראות אותי, בין אם עם תמונה או שיחת וידאו, ואני מסרבת... מהסיבה הפשוטה שאני מכוערת, והקול שלי נמוך... ואני נראית נורא... הדבר יוצר מריבות שלעיתים נגמרות בבידוד של כמה ימים מצד שנינו...

אני מרגישה מושפלת, מגעילה, מזוייפת ונוראית..
אני לא יודעת מה לעשות... דיברתי עם כולם... ולכולם הייתה אותה תשובה..
"תסבלי.. שבי בשקט ותסבלי.. חכי לצבא ושם תוכלי לנתק קשר עם כל מי שפוגע בך.. אך כרגע לא נותר לך דבר מלבד לסבול בשקט"