פגעתי, אכזבתי, נפגעתי, נשברתי - אבל עשיתי הכל למענך רציתי שתהיי מאושרת

היי,
בת הזוג שלי נפרדה ממני ליפני כמה ימים לאחר כמה חודשים טובים ביחד (לפחות לי הם היו טובים)
היו לנו יחסים שהתחילו מדהים הרגש שלי אליה התגבר מיום ליום כבר בחודש הראשון התגלתי על אהבתי אליה
היו לי מערכות יחסים לפניה אבל אין מה להשוות - הרגש היה פי 10000000 המחשבות התחושה הרגש היא היתה מרכז עולמי, אני מרגיש מאוד בודד מאז הפרידה

קצת על היחסים בנינו
המערכת יחסים שלנו התחילה בדייט ראשון מוצלח לאחר כמה ימים דייט נוסף שהתגלה כמוצלח יותר מהראשון ומשם התקדמנו למערכת יחסים רצינית אני ראיתי בזה את הפרס של החיים הרגשתי מאושר התאהבתי מעל הראש הייתי בעננים ולא חסכתי ממנה את זה, נתתי לה להרגיש את אהבתי אליה, כשאמרתי לה שאני אוהב אותה היא לא אמרה בחזרה וענתה שקשה לה יותר לחשוף את הרגשות שלה, הבנתי אותה ולא לחצתי, לא הפסקתי להגיד כמה שאני אוהב
הבעיות שלנו התחילו דווקא ביחסי המין, בפעם הראשונה שעמדנו לשכב היא סיפרה לי שזו תהיה הפעם הראשונה שלה - ואני הרגשתי שמגיע לה הכי טוב שאפשר לפעם הראשונה ועצרתי רציתי שזה יהיה רומנטי יותר ושתהיה לה חוויה מטורפת מהפעם הראשונה, (לרגע לא הרתיע אותי העניין שהיא בתולה , להיפך העדפתי את זה ככה) המשכנו להתנשק, נגעתי בה קצת היא גמרה והלכנו לישון, בשום שלב היא לא ניסתה לגעת בי.
אחרי כמה ימים היה לה יומולדת, לקחתי אותה לצימר לחגוג את היומולדת ושם החלטתי לתת את המחווה הרומנטית שכל כך רציתי לתת לה לפעם הראשונה
היא נכנסה להתקלח, אני מלאתי את הג'קוזי בהמון קצף שמתי לנו מאות נרות בחלל החדר, ומתנה שחיכתה לה על המיטה, היא יצאה מהמקלחת הופתעה מאוד ומשם התחלנו את האקט שלנו לאט לאט , נתנשקנו, הפשתטי אותה נגעתי בה עם היד באיזה שהוא שלב הסתכלתי עליה ואמרתי לה שוב שאני אוהב אותה ושקעתי במבט עליה
היא שאלה מה קורה? ואמרתי שאני לא יכול , לאיכול להוריד ממנה את העיניים רציתי לרגש אותה - אבל איכזבתי אותה. היא חשבה שקרה משהו ושאני לא רוצה לשכב איתה, או כל דבר אחר.. קמה התלבשה והתעצבנה עלי. מצד שני היא לא ניסתה אפילו להפשיט אותי בחזרה.. היא לא ניסתה לגעת בי... איך אהיה בטוח שהיא באמת רוצה ? איך אהיה בטוח שאני אל עושה משהו שהיא לא בטוחה בו ? - ושאלתי .. כן שאלתי .. אבל אם את באמת רוצתה למה את לא מראה לי את זה ? איך אני אמור להתנהג במצב כזה ?
התלבשתי בחזרה יצאנו למרפסת לדבר על מה שקרה, זה הסתיים בחיבוק נשיקה ושננסה שוב בפעם הבאה.

עברנו כמה ימים, כמה שבועות הגענו לסיטואציה פעם נוספת, הפעם אצלי בבית(גר עם ההורים עדיין) התחלנו את שלנו , אני הייתי בתחתונים אחרי מקלחת היא נכנסה למיטה והתחלנו בנשיקות , שוב אני נוגע בה.. מפשיט אותה , מתפשט בעצמי בפעם הראשונה - בחדר חשוך (אני סובל מחוסר ביטחון זה הקל עלי) מתנשקים נוגע בה, מתקרב אליה ושואל, אם היא בטוחה ? היא עונה שכן , אני שם קונדום מתקרב אליה.. היא קצת לחוצה, סוגרת את הרגליים, אני שוב שואל אם היא בטוחה, אם היא לא צריכה עוד זמןכדי להיות שלמה עם זה, והיא עונה שהיא בטוחה,
באותו הזמן התחילו קצת צעקות אצלי בבית, אחותי בהריון רבה עם אמא שלי..
מה קרה באותו הרגע זה שפשוט נפל לי .. כל הסיטואציה של רעש מהבית.. ברגע הכי אינטימי פתאום לשמוע את אמא שלך .. פשוט נפל לי.. אמרתי לה .. תקשיבי כל הרעש מסביב מאוד מפריע לי , קשה לי ככה בואי נלך אליך.. בואי נחכה קצת שירגע ונמשיך..
אחרי כל ההבנה שלי אליה, ציפיתי לתגובה טובה.. להבנה לפחות וקיבלתי כעס ואכזבה.. היא כעסה שזה מה שקרה , היא כעסה שזה לא קרה .. התאכזבה ממני.
ניסיתי להסביר שוב, היא לא הקשיבה.. נשארה אצלי עד האור הראשון של הבוקר וביקשה שאחזיר אותה הביתה .. קמתי התלבשתי החזרתי אותה הביתה ומשם היא נעלמה, לא עונה לא מדברת .. לאחר יום שלם היא כותבת לי שהיא פגועה, שהיא לא מסוגלת להגיע שוב למצב הזה, אני הודתי בטעות שלי התנצלתי ולא רציתי לאכזב שוב.

ליפני שבוע טסנו לטיול עם עוד כמה חברים בפריז, בליהלה הראשון כולנו היינו גמורים, בלילה השני נכנסתי להתקלח, היא נכנסה אחרי , חיכיתי לה במיטה כשהיא הגיעה התנשקנו התחבקנו תפסתי הל את היד, שאלתי אם היא מוכנה לגעת בי, היא חששה אבל רצתה.. אמרתי לה תקחי את הזמן וכשתרצי ..
היא ביקשה שנעשה את זה ביחד .. תפספתי את היד התקדמנו לאט לאט לעבר איבר המין שלי שניה ליפני שהיא נוגעת שאלת אותה אם היא בטוחה , ענתה שכן , לקח לה כמה שניות והיא נגעה בי.. פעם ראשונה זה היה מגע נעים כמובן, היא לכ כל כך ידע מה לעשות עם מה שיש לה ביד, אבל לא ציפיתי .. רק רציתי שנתקדם ונתגבר על המכשול הזה ביחסים שלנו והתגברנו ..
בלילה השלישי אנחנו מגיעים שוב לאותה הסיטואציה, ורצינו לשכב, ווידאתי איתה שהיא בטוחה גם הפעם, אמרה שכן, התחלנו את שלנו , שמתי קונדום אני מעליה.. רועד מפחד ומלא התרגשות , ואז היא אומרת לי רגע, חכה! פה אני נכנס ללחץ
אני עוצה הכל מסתכל אליה ואומר בסדר מאמי , כמה זמן שאת צריכה, היא עונה לי תמשיך, אני מנסה היא סוגרת את הרגליים הלחץ ממשיך לעלות אני יעשה הכל כדי שזה יקרה כמו שהיא רוצה, אני מוודא איתה שוב , את בטוחה שאת רוצה ? את צריכה עוד זמן ? היא עונה לי לא אני רוצה שתמשיך אני מנסה להמשיך, אבל הלחץ עשה את שלו , התמלאתי בחרדה הרגשתי שאני כופה את עצמי עליה, היא חיבקה אותי אמרה לי לא נורא, אני לא כועסת. (בניגוד לפעם הקודמת שהיא כעסה מאוד ורבה איתי על כך) הלכנו לישון קמנו בבוקר המכנו את הטיול כאילו כלום.
כאשר חזרנו לארץ הרגשתי שמהשהו קורה, שהיא מתרחקת ממני אז פניתי אליה ושאלתי אם הכל בסדר.. מה קרה? היא אמרה שאנחנו נדבר על זה , יום לאחר מכן היא קובעת איתי להיפגש נותנת לי כתובת של מקום אני מסיים עבודה ומגיע, מגיע למקום ואני נזכר, המקום הזה מוכר לי, במקום הזה היה הדייט הראשון שלנו אז אני אומר לה בטלפון בזמן שאני מחפש אותה שהמקום מוכר לי היא עונה לי כן..
פתאום אני רואה אותה, עומדת שם ליד המסעדה באמצע הפארק בא לתת לה נשיקה, והיא מסובבת לי את הפנים, אומרת לי בוא נלך למקום לבד.. אני אומר לה אני מבין לאן זה הולך , ואני קופא במקום.. הרגע שהכי חששתי ממנו בא פתאום אני במין שהיא הולכת להיפרד ממני ואני שואל אותה למה? למה??
אנחנו מתקדמים למקום מבודד יותר יושבים מול שולחן בפארק ומדברים היא מתחילה להגיד לי שהיא רוצה להיפרד כי היא מאוכזבת ופגועה ממני, אני חוזר איתה אחורה ומסביר הל מה קרה בכל הסיטואציות ,, אני לא הייתי שם לבד.. איך אני אשם? מה עשיתי לא בסדר? אבל מקבל את מה שהיא אומרת, ואומר לה אנחנו יכולים להתגבר על הכל, בואי נחשוב על זה ונצליח ביחד, היא נשארה בשלה, לא היתה מוכנה להקשיב, ביקשתי היזדמנות ביקשתי להוכיח את עצמי.
אבל לא היה עם מי לדבר, נשארנו שם בפארק שעה וחצי יושבים סביב שולחן, אני פגוע מאוד, לא מצליח לדבר. היא מנסה מידי פעם לשאול למה אנחנו שותקים , ואני אומר שאין לי מה להגיד יותר , שאני יעשה הכל בשבילה והאי יודעת אבל זה אל יכול לקרות מצד אחד.
לאחר כל ההמתנה ליוותי אותה לאותו , היא נסעה הביתה, אני נשארתי לי עוד שעה שעה וחצי לבד בפארק, שבור לרסיסים מאוכזב פגוע וכועס עולה לאוטו נוסע הביתה, בדרך עובר ליד הבית שלה, ואני רואה שהיא באוטו..
חוזר רוורס שהיא לא תראה אותי, חונה בצד ואז לאחר כמה דקות רואה אותה נוסעת .. לא יודע לאן.
אני שוב מחכה קצת, מניע את האוטו שלי ונוסע הביתה, מחכה לשעות הערב המאוחרות יותר ושלח לה הודעה , את בטוחה שזה מה שאת רוצה ? בואי ננסה שוב, אנחנו יכולים להתגבר על הכל.
היא עונה לי רק לאחר כמה שעות בשעות הלילה המאוחרות , שהיא מאוכזבת ושהיא לא רוצה .
וים לאחר מכן בערב אני שולח הודעה , היי,איך את? והיא מבקשת שלא אשלח הל יותר הודעות שנסיים את זה ככה.
אני כותה לה הודעה שחבל לי שככה היא רוצה לסיים חבל לי שהיא בכלל רוצה לסיים אבל שאכבד אותה ולא אלשח יותר הודעות ..

אבל מה איתי ? מה אני אמור לעשות עכשיו ?
הכל עולה לי אני לא מצליח להתרכז בעבודה, לא מצליח לישון בלילות, אני באמת באמת אוהב אותה .. אני עד הוים לא יודע מה היא הרגישה אלי , לא יודע מה באמת קרה לנו במעכת יחסים הזאת אבל באמת שניסיתי להבין להיות רגיש לסיטואציות ולתת לה הכל כדי שתהיה מאושרת, ובמקום זה אני מוצא את עצמי שבור מחפש רק מקום לפרוק ואל מסוגל לדבר עם חברים , לא מסוגל לספר להם מה קרה , לא מסוגל לספר שנפרדנו - מרגיש שנשארתי לבד עם כל החרא של עצמי.