אני וארוסתי נפרדנו, רצון עז לשלוח הודעה

כתבתי את זה יום אחרי שנפרדנו:
"הצעתי לה ביום שני והיא הסכימה, אתמול פשוט היא נעלבה ממני קשות והחליטה לחתוך.
גם גיליתי אתמול שהיא סובלת מרגשי נחיתות (מישהו שלמד איתה כמה שנים והיה בריב איתה הזהיר אותי, אבל לא האמנתי לו, וגם אמא שלי רמזה לי שהיא "לא מתאימה לנו")
היא פשוט חשפה בפניי את הפרצוף האמיתי שלה אתמול.
היא הודתה שהיא לא הייתה היא כל הזמן הזה, ולאחר הפרידה ראיתי שהיא ניסתה לרמוז לי את זה כבר כמה ימים לפני כן, ואני לא קלטתי את הסימנים...
שהיא פרחה (כך היא טוענת על עצמה), שהיא מנבלת את הפה וכדומה..

למעשה, אחרי שהצעתי לה נישואין, והיא הגיבה במילים האלה:
" I do"
קצת אחרי, באותה פגישה, הרמזים התחילו. אתמול פשוט כתבתי לה שכשיצאנו היה לה כזה לכלוך בשיער וזה קצת לא מכבד, ואם היא יכולה לשים לב... תגידו חוסר טקאט תגיד מה שבא לכם אני מקבל את זה, אבל בעיניי בחורה שבאה לפגישה עם לכלוך בולט בשיער (הסתכלות של שנייה אחת במראה מספיקה כדי להבחין בזה) זה קצת מזלזל. והיא הגיבה בצורה נוראית.
"אני לא מזלזלת באף אדם באשר הוא עד שזה מגיע למראה החיצוני שלי. שהוא פאק**ינג שלי" וכתבה לי שהיא כבר עשתה את זה בעבר לאיזה לקוח מבוגר (יצאה לו על ה "קיבימיני" להגדרתה, עבדה בסופר כקופאית)
היא פשוט השתוללה, והחליטה לחתוך.
היא הודתה שהיא לא הייתה היא כל הזמן הזה, ושרק חלק ממנה היה אמיתי, ושהיא חשבה שהיא השתנתה אבל בסוף גילתה שלא וזאת מי שהיא האמיתית ובקיצור פרידה.. ואז היא כתבה לי דבר נוראי, שגרם לי להבין עליה שהיא אכזרית:
"דאם כל כך הרבה פגעו בי ואין לי בעיה לפגוע באחרים,
I won't let any shit hurt me"
הייתי בשוק טוטאלי. הרגשתי נבגד, סכין בגב. נתתי לה את הלב שלי, והיא הצהירה שהיא רוצה לפגוע בי. עכשיו, אני מפנים, כשאני כותב לך את זה, שאני והיא לא יכולים לחזור להיות ביחד. אני לא יכול להיות איתה, היא פשוט אכזרית. אני לא מסוגל להיות עם מישהי כזאת לעולם. היא גם התבאסה עליי קשות על זה שאני כל הזמן בוחן אותה ואיחלה לי למצוא מישהי שתעבור את כל המבחנים שלי "(אם יש מישהי כזאת בכלל לול" - כך היא כתבה.. בקיצור יעני "אתה חי בסרט".. זה מה שהיא התכוונה, נראה לי. אני לא מאמין שהייתי איתה כל הזמן הזה ולא שמתי לב.
דיברתי עם 2 חברים ואחד מהם אמר לי (חברים קרובים, לא מספר דברים כאלה לכולם, אני אדם מאוד דיסקרטי באופן כללי) שאחרי שהתארסנו היא חשבה "הוא שלי" ושהיא יכולה להתנהג אליי כרצונה, ושאני אקבל את זה, כי הרי התארסנו, מה? היא עכשיו יכולה להיות אמיתית! זהו! נגמר! מאורסים!
החבר השני אמר שזה בגלל שהתארסתם, והיא נלחצה, שפתאום ככה אתה משנה אותה.
תחשבו על זה שאם לא הייתי מציע לה, היא כנראה היתה נשארת לא כנה, וממשיכה לשקר לי (ביקשתי ממנה שלא תספר על האירוסין לאף אחד והיא הסכימה בפירוש אבל היא סיפרה לאמא שלה ולאחותה, כשנפרדנו היא הודתה בפניי.. תכלס, אני נחשפתי בפני חבר על זה, התייעצתי איתו בהצעה)
הדבר היחיד שנפגעתי ממנו באמת זה המשפט הזה:
"דאם כל כך הרבה פגעו בי ואין לי בעיה לפגוע באחרים,
I won't let any shit hurt me"
כי פה הרגשתי נבגד, סכין בגב. איבדתי כל אמון בבחורה הזאת מאז אותה הודעה. אני לא יכול להסתכל עליה שוב באותה צורה, ואני נגעל ממנה. תובנות:
לא מפתחים מערכת יחסים רומנטית בוואצפ - ממש לא!!! (מה גם, שנפגשנו, למרות המרחק הפיזי בינינו)
אנשים הם לא מה שהם מציגים את עצמם. חבר אמר לי אחרי שהתארסנו שאחרי החתונה אני אכיר מישהי חדשה לגמרי...
יש לי חבר (כמה שנים מעליי, לא בדיוק חבר, ישן איתי כמה ימים בחדר בישיבה, הוא מהכולל) שהתגרש מאשתו לאחר שגילה שהיא חולת סכיזופרניה, דבר שהסתירו ממנו. באמת רחמנות, הוא אשכרה התחתן עם מישהי ולא הכיר אותה בכלל, ולא ידע עליה דבר כל כך חשוב."
עכשיו - כל הזמן הייתי עם חברים במעונות בלימודים. אבל יש לנו חופשה של כמה ימים מהלימודים מפני שעכשיו נגמר הסמסטר וזה שבוע חופש, זאת אומרת עד יום ראשון בלי לימודים וכרגע אני בבית, ויש לי רצון עז לשלוח לה הודעה. אני חושב שמדובר בExtinction Burst, אבל מצד שני אולי זה גם קשור לעובדה שאני עכשיו בבית ואין מסביבי חברים. יש לי באמת רצון עז לשלוח לה הודעה שאני מתגעגע, איך למנוע זאת מעצמי?
ומה אתם חושבים על מה שכתבתי יום אחרי הפרידה? אתם מסכימים? העברתי ביקורת בצורה נוראית? היא נעלבה מאוד ולכן חתכה? היא ממילא לא הייתה בעניין וחיפשה תירוץ להישען עליו? היא פשוט נבהלה מהאירוסין? יצאתי חרא של בן אדם?
לא משנה מה אתם רוצים להגיד, בבקשה תאמרו זאת בעדינות. אני מסכים שאני לא טלית שכולה תכלת, ואני לא מתיימר להיות כזה. לזכור בבקשה שאת החלק שכתבתי בציטוט זה היה יום אחרי הפרידה, בסערת רגשות.