אני באמת לא רואה את עצמי עם מישהו אחר האם יש פיתרון?

היי אז ככה יש לי בן זוג כבר שנה בגילי היה מושלם כל כך כל החודשים שלנו יחד חוץ מה4 חודשים האחרונים שמעלים בי ספקות ושאלות האם זה נכון לי
אני אוהבת את חבר שלי כל כך הוא היה כל כך מקסים בהתחלה תמיד דאג לדבר איתי לשאול לשלומי כיבד אותי
אני בחורה רגישה וכשחבר שלי רב איתי הוא יכול מאוד לפגוע באדישות שלו וכתוצאה מכך אני בוכה כי ממש קשה לי באמת שראיתי אותו לבעל בעתיד חלמתי כבר על ילדים הכל עוד כמה שנים
הוא אדיש בטירוף לבכי שלי בריבים אף פעם לא מחבק כי הוא טוען שהוא לא ינחם אותי על ריבים טיפשיים
אני לפעמים כן אשמה בריב ואני יצרתי אותו אבל באמת שזה כמעט כל ריב
תקשיבו הריב מסתיים בכך שאני בוכה הוא מתעצבן שאני בוכה משאיר אותי ככה לא מחבק מנשק כלום ואו בטלפון או הולך לישון
אם אני לא אחבק אותו הוא לא יחבק וירגיע אותי אני יכולה לבכות עד שנה הבאה והוא לא יעשה כלום גם כשסיימנו לריב !!
לפעמים גם כשקורה ואנחנו רבים בטלפון וכל אחד בבית שלו הוא מסוגל לנתק לי כשאני מתקשרת ולהגיד לי אני לא עונה בגלל הדברים שאת אומרת והוא אומר דברים הרבה הרבה יותר מעצבנים !
וכשאני בוכה נגיד על דברים אחרים שהם לא ריבים הוא יודע לבוא לנשק ולחבק אז מה הקטע ?
הוא באמת אוהב אותי תמיד דואג מכבד באמת באמת אוהב חוץ מהרגעים האלה
וזה הכי רע כשאת צריכה את הבן זוג שלך שהוא החבר הכי טוב שלך ברגע כזה של דמעות והוא פשוט כל כך שונה וקר
הייתה לי יום הולדת לפני שבועיים כןכן בתקופת הקורונה לא ציפיתי למשהו אבל כן למשהו הכי קטן לא מתנות לפחות משהו רומנטי איתו ארוחה הכי פשוטה לא עשה בשבילי כלום כלום
ויום לפני הוא פשוט אמר כזה אין מתנות וצחק כזה ונראה שהוא היה ממש מרוצה מזה יותר מאשר עצוב
שהוא לא יכול לעשות בשבילי משהו ליום הולדת בגלל התקופה ולשמח אותי
אם זה היה הפוך אני הייתי ממש עצובה שהוא לא יוכל לחגוג ולעשות לו משהו קטן ורומנטי ועושה את הכל כדי שיהיה לו טוב ויהיה מאושר
וביום הולדת הקודם שלי הוא עשה לי אותו הכי מושלם בעולם
ראיתי מיליון בנות השבוע שהבן זוג הזמין להן פשוט משהו קטן אפילו בלונים פרחים ארוחה הכל היה במשלוחים
ואני לא חומרית באמת שאני לא :(
משהו הכי קטן כדי לשמח אותי אפילו ההורים קנו לי מתנה ובלונים ועשינו ארוחה
ובגלל הקורונה אני יושבת וחושבת המון אולי זה פשוט צריך להסתיים וזהו ?
אני פשוט אוהבת אותו כל כך ואני לא יודעת איך אחרי שנה כזאת מושלמת לעזוב הוא החזיר לי את האמון באהבה , הייתי בקשר שנגמר בכמעט אלימות ובגידות מהצד של הבחור לא שלי ..
והוא כן בחור טוב וחייכן ומקסים באמת שחוץ מהרגעים האלה שסיפרתי לכם הוא כן האחד שלי
וניסיתי להגיד לו ולדבר איתו מיליון פעם על הריבים האלה שהוא משאיר אותי בוכה הוא טוען ״ כשאת תבכי על שטויות אני לא אחבק ואנשק ״
ואני לא בוכה סתם כי משעמם לי זה בגלל הריבים האלה אני בוכה עוד יותר כשאני רואה אדישות מצידו וקשה לי ..
אני באמת לא רואה את עצמי עם מישהו אחר האם יש פיתרון ועצות ? תודה לכולם ♥︎