נמאס לי להיות ביישנית,אני לא מסוגלת כמעט לדבר עם אף אחד.
אפילו מול מההורים אני טיפה מתביישת,
היום בבית הספר המורה הביאה לכמה תלמידים לקרוא קטעים,המורה,שיודעת כמה קשה לי,לא הביאה לי,חשבתי שניצלתי עד שאחת הבנות דחפה לי את הקטע שלה ליד וברחה,
בסופו של דבר הגיע תורי וכל הכיתה צרחה את השם שלי,מה שהפך אותי לעוד יותר לחוצה,כמעט בכיתי שם,
ודי נעלבתי,שאפילו חברה שלי,שיודעת גם כמה קשה לי,צרחה וניסתה לגרום לי ללכת להקריא,
עד שהמורה השתיקה את כולם ושאלה אם אני רוצה שהיא תקרא במקומי,
אני מרגישה כל כך עלובה,לא להיות מסוגלת לדבר מול אף אחד,כשיש לי כל כך הרבה דברים להגיד,
זה נמשך כבר כמה שנים,אני תקועה באוזניות ובספרים וסגורה בתוך עצמי,
כולם אומרים לי "פשוט אל תתביישי" וחברה שלי כל הזמן רוצה שנצא ונכיר אנשים חדשים,כשלקח לי חצי שנה רק להיפתח אליה.
זה יכול להיות קשור לטראומת ילדות?(הילדות שלי הייתה מלאה בקללות,ריבים ואיומי התאבדות של אחותי) או שאולי זו פשוט אני,פתטית ועלובה שלא תצליח לעולם לדבר עם אנשים.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025