נפרדתי מחבר שלי וקשה לי. האם להתקשר אליו?

סליחה שזה ארוך אבל טני חייבת עזרה..
אז ככה, אני וחבר שלי היינו ביחד 3 שנים וחצי יחד.
אהבה ראשונה שלי.
הוא היה הכל בשבילי ולהפך. אהבתי אותו בטירוף. אין לי מילים אחרות לתאר חוץ מזה שהוא היה הנפש התאומה שלי. אהבנו אחד את השנייה פשוט בלי סוף. הייתה לנו זוגיות מאושרות.
עד לפני שנה וחצי שהוא עבר לפנימייה,
זה התחיל בזה שהתחלנו לדבר הרבה פחות ולראות אחד את השנייה הרבה פחות, מחודש לחודש זה הידרדר עד שזה הגיע למצב שהייתי מדברת איתו בטלפון פעם פעמיים בחודש. היו לנו בוואצפ שיחות קצרות וקרות, והתחלנו לריב המון. הוא נהיה קר אליי, הפסיק להתעניין, הפסיק לשאול, הפסיק להיות נוכח בחיים שלי, הוא פיספס המון דברים שעברתי ווחויתי, וגם שהיינו מדברים אז השיחות היו על חברים שלו.
שאמרתי לו על זה הוא כל פעם אמר לי משהו אחר, פעם אחת הטלפון שלו התקלקל, פעם אחרת הוא באימון, פעם אחרת אין לו זמן ופעם הוא עסוק והוא עם אנשים, בקיצור תירוצים .
אמרתי לו הכי דוגרי, אם אתה רוצה לגמור את זה תגיד לי ותפסיק לבלבל אותי זה מכאיב לי, והוא אמר לי שהוא אוהב אותי ושאני חשובה לו מאוד אבל שזה לא תלוי בו ואין לו מה לעשות לגבי זה ושהוא רוצה שנמשיך להיות ביחד . האמנתי לו לכל מילה, כי שוב זה היה הבן אדם שסמכתי עליו בעיניים עצומות. זה ריסק אותי, הייתי בוכה המון בגללו, הייתי מרוסקת וככ כאובה ממנו. המצב הדרדר עד כדי כך שביום הולדת שלי הוא אפילו לא שלח לי מזל טוב. כלום. לא ברכה, לא בא לחגוג איתי, לא העלה לי סטורי כלום פשוט כלום. וכמה ימים אחרי זה הוא העלה סטורי לחבר שלו שהוא בקושי מכיר עם ברכה מכל הלב.
התרסקתי והתחלתי לעשן וויד בשביל לרכך את הכאב.
חשבתי המון על להיפרד ממנו, אבל הוא תמיד אמר לי שהוא אוהב אותי ושאני יקרה לו אז האמנתי לו.
היום החלטתי שאני נפרדת ממנו, שלחתי לו הודעה בוואצפ כי לא הייתה לי ברירה אחרת, והוא השיב לי שהוא תומך בכל החלטה שלי ושהוא יהיה לצידי שאני אצטרך.
אני אגיד את האמת, התרגלתי לזה שהוא לא כאן. התרגלתי לזה שהבן אדם הכי יקר לי בעולם ככ רחוק ממני.
אבל עכשיו אני מבולבלת מידי, אני מתגעגעת אליו.
הבנתי עכשיו שאין לי דרך חזרה.
הבנתי שאני לא אשמע את הקול שלו יותר שוב, קשה לי בלעדיו אבל גם קשה לי איתו.
אני לא יודעת מה לעשות. מרגישה אבודה.
להתקשר אליו? מה להגיד לו אם כן? מה לעשות?