היי
לפני חצי שנה גיליתי שתקופה מאוד ארוכה אשתי מתכתבת עם קולגה לעובדה ״אח״,שעוזר מייעץ מכווין .
כמות ההודעות ביום חצתה את הגבול ההגיוני בנוסף גיליתי שיש להם סשן נוסף בחצות ,
היא מתפנה מהמטלות , מתפנה ממני ואז אפשר להמשיך לדבר לשתף, לפתוח את הלב בנושאים כאלה ואחרים (לא עלי לפחות )
חייב לציין שלא מצאתי משהו לא כשר אולם הרגשת הכישלון וההרגשה שאני ״חולק״ אותה לא עוזבת .
מרגע שזה התפוצץ העסק חורק ,
כל כמה שבועות אני שוקע בזה לכמה ימים ומתרומם שוב.
היו עוד מקרים שבהם ראיתי שהיא מוחקת הודעת ( כאלה שהתקבלו לאחר השעות שאמרתי לה שזה לא מקובל עלי,סוג של שקר לבן )
ביליתי המון לילות המחשבות ותהיות מה לעשות , למה זה מגיע לי, הפכתי לאובססיבי על הנייד שלה לראות אם זה ממשיך או לא, זה דועך בגלל שהוא עזב אבל היא הודיע לי שהיא לא מוותרת על הידידים שלה, זה הולך ודועך אבל נעלם לחלוטין .
לפני שבועיים התרסקתי במיטה מבכי ואמרתי לה שאני לא יכול עוד .
לשמחתי האדון עזב את העבודה והחשש מזה שהם עדיין נפגשים לצהרים לקפה נמוג אולם המשבר באמון חזק ממני .
היא יודעת שהאמון שלי בה נפגע ,
היא נמצאת איתו (מהתכתבות שראיתי)
בסוג של מבוי סתום מה שהיא לא תעשה מולו אני אפגע.
איך לדעתכם ניתן להגיע למשהו נורמלי , כל ריב שלנו גורר איתו כמה ימים של כעס ועצבות משני הצדדים עד שאחד מהצדדים ישבור את הכלים
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025