מדוכא ומתסכול, רוצה להרגיש רעב ורעל לחיים

היי חברים,
אני DR. SLIM (שם בדוי), בן 24

יש לי בעיה שאני חייב לפתור, אני סובל מתסכול זה משהו שאני סובל ממנו כבר המון זמן.
המצב החברתי שלי הוא על הפנים אחרי שהשתחררתי מצבא.
בזמן השירות הצבאי שלי הייתי מוקף בחברים, הייתה לי חברה, היה לי מעמד וג'וב שאהבתי, לא היה חסר לי כלום (תאמינו לי לא רציתי להשתחרר).
כשבוע לאחר השחרור החברה שלי נפרדה ממני, החברים שהיו איתי בצבא גרים בצפון הארץ עם חלקם אני עדיין בקשר טלפוני אבל לא יוצא לי להיפגש אתם וגם עם כן אז זה לא בתדירות גבוה.
היה לי מקצוע לפני הצבא בענף התיירות לאחר השחרור חזרתי למקום העבודה הישן (לאותו המקצוע) בתקווה שאני אצליח להתפתח ולהישאר עם קריירה בטוחה לחיים יחד עם זאת הייתי בטוח שהידע האישי על עצמי שרכשתי במהלך השירות הצבאי יעזור לי בעבודה, בהתחלה בעבודה הישנה קיבלו אותי מאוד יפה אבל עד מהרה היחס אליי השתנה לא היה לי גיבוי מהבוס ופתאום כל אחד הרשה לעצמו להתנהג אליי כאילו הוא הבוס שלי, הבוס היה מאוד מגעיל אליי ולא נתן לי להתפתח שם הוא תמיד שם אותי בעבודות השחורות עבודות שנותנים לעשות למתמחים.
התחלתי לשנוא את המקצוע זאת הייתה שנה מאוד מגעילה שנה של בדידות, תסכול, דיכאון מהפרדה מהחברה, הערכה העצמית שלי נהייתה בקרקעית הזנחתי את עצמי בקיצור הרגשתי שאני אפס.
אני לא מאחל לכם להרגיש את מה שהרגשתי אז..
הבנתי שהגיע הזמן לבנות את עצמי מחדש ולהתחיל הכל מהתחלה, התפטרתי מהעבודה, על כספי פיקדון השחרור נרשמתי לקורס ארוך (כשנתיים) של השלמת בגרויות ויצאתי לחופשה של אחרי הצבא.

אחרי שחזרתי התחלתי ללמוד, התקשיתי למצוא עבודה עדיין הרגשתי אפס והייתי עם בטחון עצמי בקרקעית, אחרי 4 חודשים מצאתי עבודה בתחום השרות לקוחות, אני מאוד אוהב את מקום העבודה שלי למרות שהמשכורת מאוד נמוכה, הצוות והמנהלים באמת נפלאים.
לצערי הציונים שלי בלימודים מאוד נמוכים וזה לא כי אני טיפש, זה כי אני בודד ומתוסכל קשה לי להתרכז בלימודים מרוב התסכול, אני כל הזמן חושב על זה.
אמנם יצאתי כבר מהדיכאון אבל אני עדיין אדם מאוד פסיבי ולא אסרטיבי אני מתקשה בכל, אם משהו מכם ראה את הסדרה קליפורניקיישן אני מאוד מזכיר את הנק מודי (הדמות הראשית) ברמת התסכול, אמנם אני צוחק ומתנהל בצורה רגילה אבל אני מאוד מוזנח מתוסכל וחסר ביטחון.
חשוב לי לציין שאני אדם מאוד אינטליגנטי, פשוט עדיין לא מצאתי את עצמי.

אני פונה אליכם שתעזרו ליעם התגובות שלכם
אני רוצה להיפתר מתחושות התסכול הללו.
אני רוצה להיות יותר אסרטיבי ולהפסיק עם ההתנהגות פסיבית הזאת.
אני רוצה להפסיק להיות בודד.
אני רוצה למצוא אהבה.
אני רוצה להרגיש ווינר ולא לוזר
אני רוצה להיות אדם חי עם רעב ורעל לחיים!

ואנא מכם אל תייעצו לי ללכת לפסיכולוג, אני סטודנט אין לי כסף.
תודה מראש על הסבלנות, הזמן והתגובות שאתם משקיעים בי, אני מאד מעריך את זה :)