אני פוחד שההורים שלי ימותו וחרד מההשלכות

אני פוחד שההורים שלי ימותו.

זה פחד שכל הזמן מואכל אצלי.
אני קם בבוקר ומתחיל לחשוב על שירים שמזכירים לי אותם, את החיבוק שלהם ואת כל מה שעברתי איתם בחיים. כל הטיולים והילדות, ועכשיו אני בן 20 ואני מרגיש שזה כאילו שלב מעבר כזה מילד לגבר, שאני לא יודע איך לאכול אותו.

אני לא יודע מה אני אמור לעשות עם כל ההרגשות האלה, אני פוחד שהם ימותו, פשוט פוחד. זה ממש עושה לי רע בלב, לשניהם היו חיים לא קלים ואני רוצה שהם יהיו מאושרים, ואין לי איך לעזור להם, כי אני בעצמי לא בגדר הבריאות (מצב נפשי קשה).

אני לא מבין מה זה החיים האלה, ולמה יש בהם כל-כך הרבה כאב. לאבא שלי היה סרטן השנה, כמעט לקחו אותו ממני. איך הייתי ממשיך לחיות? אני רק בן 20! הוא נורא מבוגר... :( הוא יכול להיות סבא שלי. כואב לי בלב שלי עמוק עמוק.

אמא שלי, אישה חזקה ועצובה. עובדת בעבודה שלא מספקת אותה, רק עכשיו התחילה לחסוך לפנסיה (היא גידלה אותי ואת אחותי ולא יכלה לעבוד) בגיל 50...

אני לא יודע. אני לא יודע אם זה יעזור לי לכתוב לכם את זה עכשיו. אבל קשה לי... קשה לי עם חוסך היציבות הזאת בחיים, עם התחושות הרעות האלה.

אני רוצה לקום בבוקר ולהיות בטוח שאני שורד את החיים האלה, שאני מגיע לגיל 40 ומביא ילדים, ושתהיה לי משפחה. ושאמא ואבא שלי יזכו לראות אותי מביא ילד (אני הומו).

איך... איך אני מגיע למצב הזה.

אני בזוגיות כבר 4 שנים עם בחור מקסים שמאוד תומך בי. מעבר לאהבה שהוא נותן לי, הוא גם נותן לי ביטחון. אני יודע שהוא תמיד יהיה שם בשבילי.
אבל זה לא מספיק, הוא לא יכול למלא לי את הכאב הזה שיש לי על ההורים בסוכריות...
זאת גם לא אחריות שלו.


אני חושב שזה פחד שמשתק אותי בחיים, אני יותר פוחד שההורים שלי ימותו ואני אהיה לבד, מאשר שיהיה לי סרטן או מחלה אחרת... אני פוחד שלא יהיה לי ילד.

אני פוחד שכשההורים שלי ימותו - אז גם בתוכי אני אמות, ולא אוכל להמשיך לתפקד, ולעבוד, ולפעול, ולאט לאט כל הדברים שהצלחתי לצבור בחיים שלי- ייעלמו.

אם הייתי יכול הייתי לוקח כדור נגד חרדה עכשיו ומבסוט על חיי- (אני מבקש השבוע מהפסיכיאטר מרשם) - אבל אני לא רוצה להיות תלוי בכדורים. אני רוצה להרגיש טוב גם ככה סתם, בלי סיבה מיוחדת...

קשה לי... אני פוחד... אני משותק.

יש לי גם בגרויות להשלים, מתחיל ביולי... לא יודע איך עושה את זה.

ולבחור מקצוע לחיים... אני אפילו לא יודע מה אני אוהב (כל מה שקשור להייטק מחוץ לתחום, אני אדם מאוד אמוציונלי, הומני ולא ראלי).

משותק... משותק.