מתמודד עם יותר מידי דברים והקושי רק הולך וגדל

פרידה של כמעט שלוש שנים, חברים התרחקו, ריבים בין ההורים, ניסיתי לדבר ולהכיר עוד בנות וזה התחיל טוב עד איזשהו רגע שהן החליטו שהן כבר לא מעוניינות לדבר איתי והדבר הכי גרוע זה ההסגר שהיה עד לא מזמן שגרם לי להיות בבית יותר מידי זמן ולשקוע בכל מיני מחשבות.
אני מרגיש אבוד לגבי הפרידה.. הפסקתי ללכת לישון באופן נורמלי במיטה אני ישן את המינימום שעות על כיסא כי בכל חלום היא נמצאת שם, אני בוכה כמעט כל לילה תוך כדי שאני נזכר בה, אני לא מנסה לעשות את זה, זה פשוט קורה אני יכול משום מקום להיזכר בה, לעשות משהו מסוים ולהיזכר.. "יא אני זוכר איך היא אהבה את זה" או "וואי היא הייתה צוחקת מזה כל הזמן!!".
זה ממש כואב וניסיתי לדבר על זה עם חברים, ידידות, אמא שלי וגם עם המחנכת. אני מודע לזה שאף משפט מאף בן אדם לא יכול להעלים את הכאב וזה התפקיד של הזמן אבל אני כל כך אבוד בכל המצב, אני מעשן ירוק כמעט כל יום לפעמים כדי להעביר את הזמן ולפעמים כדי להשכיח מחשבות כואבות..
כתבתי קודם שהפסקתי ללכת לישון, בההתחלה הרעיון המקורי היה גם לא לישון על כיסא, הוא היה לא לישון עד שאני פשוט אקבל התקף לב אבל אני לא מצליח לדאוג שאהיה ער תמיד..
אני יודע שבגישה הזאת ובדרך חיים הזאת אני בחיים לא אכיר עוד בחורה שבעצם תוכל להרים אותי אבל שאני מדבר עם חברים או עם בנות אני תמיד אומר שהכל בסדר ואין אחד בעולם שיודע על המצב האמיתי שלי ככה שאני לא נותן למה שעובר עליי להשפיע לי על חיי החברה.
עובר עליי כל כך הרבה שאני אפילו לא מצליח לשאול את השאלה הזאת בניסוח נכון וברור וקופץ מדבר לדבר..
אני ממש לא אוהב בעצמי שאני לא נפתח לבנים בנושאים מסוימים ורק עם בנות אני מסוגל לדבר על הכל.
תאמת ששמתי לב שלצד הכל אני חושב על בחורה אחת שיכולה להרים אותי למעלה ולעזור לי לעבור כל קושי, אבל הבעיה שאני והיא לא מדברים בכלל כאילו השיחה היחידה שהייתה לנו השנה היא כי הגעתי לקנות בגדים בחנות שהיא עובדת.. ממש שיחה אה? מבאס אותי המצב הזה והייתי רוצה להתקרב אליה יותר אבל אין לנו חברים משותפים אני והיא לא באותה הכיתה אין לנו שום מקום שאנחנו מתראים אבל בכל זאת אני מרגיש אליה משיכה ולא לא משיכה שהייתה נגמרת אם הייתי שוכב איתה הייתי רוצה דווקא להיות מחובק איתה במיטה.
אני יודע שכתבתי הרבה וערבבתי בין דברים וזה יצא לא ברור אבל זאת פשוט הפעם היחידה שאשכרה יוצא לי להוציא את מה שיש לי וכל רגע עלה לי משהו לראש שאני צריך לספר.. אני לא יודע אם יש עצה ספציפית שאני צריך אבל יהיה נחמד לראות מה יש לכם להגיד על כל מה שקראתם פה. אגב מי שקרא אפילו משפט, תודה רבה.