האם זה לגיטימי להציע לחברה טובה שהיא אלמנה לצאת איתי?

הכותרת קצת מוזרה אבל תישארו איתי. יש לי חברה ממש קרובה, הייתי חבר טוב של בעלה ז"ל ודרכו בעצם הכרנו. הכרתי אותם ביחד הרבה שנים, הם היו זוג מושלם, הכי מאוהבים שראיתי בחיים שלי, באמת שלא ראיתי דבר כזה. הייתי עוקץ אותו לפעמים ומנסה להוציא ממנו תגובה של משהו אפילו טיפונת שלילי עליה, סתם כי בנאדם צריך גם לפרוק לפעמים - וכלום! הבנאדם היה מאוהב עד מעל הראש בצורה הכי נאיבית וטהורה. ותמיד היה נצבט לי קצת הלב מקנאה כשהיינו נפגשים, שאני לא הצלחתי למצוא בת זוג שיש לי חיבור כזה מטורף איתה.

לפני שלוש שנים הוא נהרג בתאונת דרכים, וזה באמת היה הדבר הכי טראגי שיצא לי לחוות מקרוב - היא הייתה מרוסקת, יש להם ילדה (היום היא בת 4, כשהוא נהרג היא היתה בערך בת שנה) והיא פשוט נכנסה בשנה הראשונה לדיכאון עמוק... כמעט לא הצליחה לטפל בילדה, לא הצליחה לאכול, פשוט כלום. אמא שלה הייתה צריכה להיות איתה כמעט כל הזמן, ובתקופה הקשה הזו הייתי שם בשבילה כמה שיכולתי (אנחנו גרים באותה השכונה, מרחק הליכה, וכמו שאמרתי - היינו כבר אז חברים מאוד טובים, ככה שהיו שבועות שהייתי מגיע כמעט כל יום אחרי העבודה לעזור לה עם השגרה של הערב הכי בכיף, בתור חבר). אחרי כמה זמן היא גם התחילה ללכת לטיפול ולהשתפר לאט לאט, והיתה צריכה את העזרה שלי פחות.

למרות זאת עדיין אני ממשיך להגיע בתדירות די גבוהה, במיוחד בתקופה האחרונה, ולמצוא תירוצים לבוא להיות איתה ועם הילדה, כי בכנות זה היה הדבר שהכי בא לי לעשות בסוף היום אחרי העבודה... נמאס לי כבר מהטינדר הזה שלא יוצא ממנו כלום כבר שנים (וקיופיד וכל מה שבא לכם, אני בכל האפליקציות), נמאס מדייטים כושלים על גבי דייטים כושלים, כל יום אני רק סופר את השעות עד שאני נפגש איתה. זה כל כך הרבה יותר קל וכיף, אני מרגיש שהחיבור הוא טבעי ושאנחנו מסתדרים כל כך טוב ביחד... היא גם נראית ממש טוב והיא באמת הבנאדם הכי מקסים שפגשתי בחיים שלי... כל מה שאי פעם יכולתי לחלום עליו באישה. ולאחרונה התחלתי לחשוב שלמה בעצם לא להזמין אותה לצאת? אין ספק בכלל שאנחנו מסתדרים מעולה, כיף לנו ביחד, אני אוהב את הילדה שלה וקשור אליה וגם היא אליי... למה בעצם שזה לא יעבוד? כמה זה נורא מצידי להתחיל עם מישהי שהייתי כל כך קרוב לבעלה שנפטר? עד כמה זה עלול להרתיע אותה? יש לציין שמאז שהוא נפטר היא לא יצאה לאף דייטים ואמרה שהיא לא מסוגלת לחשוב על להיות עם מישהו אחר.. .אבל אני חושב שאיתי זה שונה ושאם אראה לה שזו אופציה מבחינתי היא אולי כן תהיה בעניין... מה היא תמשיך להיות לבד כל החיים? היא ממש צעירה (סך הכל בת שלושים ואחת), בשלב כלשהו היא כן תרצה איזושהי מערכת יחסים, לא?